כלבים לא תמיד היו ידידיהם הטובים ביותר של בני האדם. למעשה, הם התחילו כיריבים מרים. כיצד הפכו לחיה המבויתת הראשונה? אנימציה של TEDEd הסוקרת את ההיסטוריה של ידידינו על ארבע מגלה מקרה בוחן מאלף של ניצול הזדמנויות, הסתגלות והתבוננות בחצי הכוס המלאה.
חשיבה מחוץ לקופסה עלולה להיות פעולה קשה כאשר קירות הקופסה אטומים הרמטית. ואולם, כשמזדמן לנו סדק, אנו יכולים לנצל אותו כדי לפרוץ ולגלות עולם חדש. אלא שלא פעם הקופסה היא מקום נוח וסדק בקירותיה נתפס כבעיה.
במובן מסוים, כזו הייתה המציאות של זאבים רבים בתקופה הפרהיסטורית, כאשר החלו בני האדם הראשונים להגר מאפריקה לאירופה. הזאבים חיים במבנה חברתי של להקה – לצורך העניין קופסה נוחה, בטוחה ומוכרת. אך חלק מהזאבים נודו מלהקותיהם והפכו לזאבים בודדים.
כאשר הגיעו בני האדם, התחרות הקשה שנוצרה בין שני המינים הפכה אותם ליריבים. לכאורה, מצב ביש עבור הזאבים הבודדים. ואולם, אנימציה של TEDEd הסוקרת את ההיסטוריה של ביות הכלבים מראה כיצד הפרטים המנודים שנידונו להתמודד לבדם עם כל מה שמביא הטבע, גילו כי הסדק בקופסה הבטוחה שלהם הוא למעשה שער לממד חדש.
יריבים שהפכו לידידים
כמו בסיפורי אהבה עזה רבים, מערכת היחסים שלנו עם כלבים התחילה ביריבות מרה. לפני כ-100,000 שנים, כשנדודי בני האדם הובילו אותם לאירופה, הם פגשו ביצור שטרם הכירו כמותו באפריקה – הזאב האפור. מדובר היה בטורף שעמד בראש שרשרת המזון ושלט ביד רמה בסביבה, עם מעט מאוד מתחרים. מעט בעלי החיים שהתחרו בו לא התקרבו לרמת המורכבות החברתית ולשיטות הציד המשוכללות שפיתח.
לכן המפגש עם האדם היה מתוח. הנה הגיע צייד ששיטותיו כנראה משוכללות יותר, והמורכבות החברתית שלו גדולה. עבור הזאבים הייתה זו מלחמה על טריטוריה, וכך גם עבור בני האדם. את שרידיה של היריבות הקשוחה הזו אנו רואים בתרבות. מכיפה אדומה ועד אנשי זאב, לחיה האצילית הזו יוחסו תכונות מיסטיות, אפלות ומרושעות. היום, כאשר ידו של האדם ללא עוררין על העליונה, התרבות האנושית לומדת להכיר מחדש את הזאב ולראות אותו באור אחר.
ואולם עסקינן כעת בענייני האדם הקדמון – ועבורו מדובר היה בחיה פראית עם יכולות ציד יוצאות מגדר הרגיל. "כשהם מסוגלים להפעיל יותר מ-135 ק"ג כוח בנשיכה מרסקת עצמות אחת ולהריח טרף במרחק של יותר מקילומטר וחצי, לטורפים המכובדים האלה לא הייתה ממש תחרות". כלומר, חוץ מזו שהציב להם הילד החדש בבלוק. מערכות אקולוגיות מתפתחות במשך מאות אלפי שנים, ובדרך כלל כל חיה מוצאת לה נישה. עבור הזאבים הנישה הייתה ציד בלהקות תוך שימוש בטקטיקות חכמות. עם בוא האדם, מצאו עצמם הטורפים הללו ראש בראש עם יצור נוסף שחי בקבוצות מורכבות וצד בטקטיקות חכמות.
"אבל", מסביר הסרטון, "עבור כמה זאבים, בעיקר אלו בלי להקות, מחנות אנושיים הציעו הזדמנויות חדשות". כלומר, דווקא אלה שהיו בעמדת הנחיתות הגדולה ביותר מול היריב החדש החלו לגלות כי היציאה מהמסגרת הכובלת של הלהקה מציעה מקורות פרנסה חדשים, קלים ועקביים. ישנן סיבות שונות מדוע זאבים מסוימים מנודים מלהקתם, אבל יצא שאלה שנודו והיו פחות תוקפניים יכלו להתקרב לאזורי המחיה של בני האדם מבלי שהללו יניסו אותם וליהנות משאריות ציד. זאבים שהתקרבו למחנות האדם וגילו עוינות לא שרדו.
אט אט למדו הזאבים 'הנחמדים' יותר כי לצד האדם מחכה להם אוכל, והחלו לפקוד בקביעות את מחנות האדם. בשלב מסוים כבר לא היה טעם להתרחק מהם כל כך וסביב מושבות האדם החלו להסתובב זאבים רגועים. האדם מצדו, החל לגלות כי הזאבים הללו שימושיים. בשלב זה עדיין היו יותר פראיים מאשר מבויתים, וחושיהם החדים הביאו לאדם תועלת. כך למשל, כאשר היו מתקרבים אויבים למחנות, התנהגות הזאבים הייתה מגלה לאדם מרחוק מאוד כי סכנה עומדת להתרגש. ייתכן מאוד שהטריטוריאליות של הזאבים גרמה להם לתקוף ולגרש חיות מסוכנות או אנשים משבטים יריבים, שכן הם ראו עצמם מגינים על מקורות מזונם.
קשר ראשון מסוגו בין מינים שונים
בין כה ובין כה, "המבנה החברתי הדומה שלהם הקל על השתלבותם במשפחות אנושיות וללמוד להבין את פקודותיהם. לבסוף הם עברו מהשוליים של הקהילות שלנו לתוך בתינו, והפכו לחיה המבויתת הראשונה של האנושות".
עם הזמן זיהו בני האדם תכונות מסוימות של הזאבים והחלו להדגיש אותן באמצעות הרבעה מבוקרת. כך נוצרו בתהליך ממושך זני הכלבים המוכרים לנו היום, ולמעשה תת-מין חדש של הזאב האפור. בצד היצירה של חבר חדש קיימת גם ביקורת, שכן גזעים רבים של כלבים סובלים מבעיות גנטיות בשל הניסיון לחזק תכונות ספציפיות. דווקא אלה המעורבים לרוב בריאים יותר שכן המאגר הגנטי שלהם מגוון יותר. מצד שני, הביות גרם לקשר חסר תקדים בין שני מינים בטבע: "אלפי שנים של אבולוציה משותפת אולי אף קשרו אותנו כימית. לא רק שכלבים יכולים להבין את הרגשות ואת שפת הגוף שלנו, אלא כשאנשים וכלבים מתקשרים, הגוף של שנינו משחרר אוקסיטוצין; הורמון שמשויך באופן רגיל להרגשה של אהבה והגנה". ולכן אנו גם דואגים לבריאות הכלבים שלנו כפי שאנו דואגים לבני משפחה.
המסע ההיסטורי שלנו ושל הכלבים טומן בחובו כמה מסרים יפים. אחד מהם הוא הידיעה "שבהינתן מספיק זמן, אפילו יריבינו המסוכנים ביותר יכולים להפוך לחברינו הטובים ביותר". אבל המסר הפרקטי יותר הוא היכולת להמציא עצמנו מחדש דווקא מנקודת המוצא הנמוכה ביותר. הזאבים הבודדים ששולחו מלהקתם גילו דרך למקסם את מצבם. הסיפור שלהם מראה כי כאשר מסתכלים על חצי הכוס המלאה, לפעמים אנו עשויים לגלות כי לא בכוס מדובר, אלא באוקיינוס חדש.
תמונת כותרת: Albert Russ / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
כלבים הם אומני שפת גוף – ויש לכך השלכות בריאותיות משמעותיות על חיינו
רומן בין יבשה לים – מדוע בני אדם ודולפינים מהלכים קסם אלה על אלה?
ההרצאה השבועית של TED: הבנת הרגשות של בעלי חיים יכולה לשנות את גישתנו לעולם
עוד מרדיו מהות החיים:
זום אאוט: שרי אריסון בשיחות שמעניקות פרספקטיבה ייחודית ממעוף הציפור על ענייני השעה
