מסתבר שמחקרים מדעיים לא חייבים להיות כבדים ורציניים אלא שביכולתם לשעשע ולהעשיר אותנו בעת ובעונה אחת. חוקרים מרחבי העולם שבוחנים היבטים מדעיים לחלוטין בסיטואציות יומיומית ומצחיקות כמעט עד כדי גיחוך מגישים את מועמדותם לפרס השנתי, האיג-נובל. מעבר להנאה שבהיכרות עם הזוכים, חשיפה לממצאיהם עשויה להפיל אסימון או להצית רעיון במחשבתו של כל אחד מאיתנו.
למדע, כמו לכל עולם תוכן, ישנו ספקטרום הפעילות הרווח והמקובל וישנם הצדדים ה"אפלים". מעין נישות קצה שקהל העוקבים שלהן יחסית מצומצם ובעל דעות יוצאות דופן. במקרה שלנו אלו צדדים יותר מוזרים ומצחיקים מאשר אפלים. טקס האיג-נובל השנתי מתרחש כבר 29 שנה ובו מועמדים לפרס מדענים מתחומים מגוונים שמחקריהם "תחילה גורמים לקוראים לצחוק, ולאחר מכן – לחשוב", כפי שמסבירה לאה אסמלש בכתבתה ב-CNN. מקור השם במילה הצרפתית Ignoble שפירושה נחות, לא אצילי, אבל השימוש בה הוא בעיקר הומוריסטי. "טקסי האיג-נובל מבקשים לחגוג את היוצא דופן, לתת כבוד ליצירתיות ולדמיון, ולדרבן אנשים להתעניין בעולמות המחקר", היא כותבת.
מקבוצת כלכלנים שמצאה כי שטרות הכסף הרומניים הם שמעבירים הכי הרבה בקטריות ועד לשני חוקרי אנטומיה שמדדו את טמפרטורת האשכים של דוורים צרפתיים לבושים ועירומים, אין ספק שהקהל בטקס נהנה מההצגה. מגוחך ככל שיישמע, מארגני הטקס טוענים כי אינם מנסים לעשות צחוק מהמדע. "הישגים טובים יכולים להיות מוזרים, מצחיקים ואפילו אבסורדיים; וכמותם גם ההישגים המוצלחים פחות", מצטטת אסמלש את עורכי הטקס בכתבתה. מבחינתם, בכל מקרה, מוזרות אינה סיבה לפסול תגלית מדעית, וכשמסתבר שהיא גם מעוררת מחשבה ומסקנותיה יכולות להוביל לפעולות מעניינות ומקדמות – היא לחלוטין פוטנציאל לזכייה. אספנו עבורכם 5 זוכים מהשנים האחרונות:
1. גירוד יד שאינה עקוצה מול מראה – מפחית גרד ביד העקוצה, 2016
כריסטוף הלמכן ושותפיו מהמחלקה לנוירולוגיה שבאוניברסיטת ליבק שבגרמניה מצאו כי נבדקים שנעקצו בזרוע, הוצבו מול מראה והתבקשו לגרד את הזרוע השנייה דיווחו על הקלה משמעותית בגירוד. אותה הקלה נחוותה גם בווידיאו שבו הם צפו בעצמם מגרדים את הזרוע העקוצה בעודם מגרדים את הזרוע הבריאה.
הניסוי שערכו הוא גרסה יומיומית למחקרו פורץ הדרך של פרופסור ויליאנור ראמאצ'נדרן מ-1996 ובו הוכיח כי ניתן להקל על כאבי פאנטום, כאבים טורדניים שחשים אנשים באיבר שנקטע, על ידי אשליית ראייה. ראמאצ'נדרן בנה קופסה שעשויה מראות ואליה מכניסים המטופלים את האיבר הקטוע (הניסוי מתאים בעיקר לגפיים מכיוון שיש להן מקבילה בריאה בצד השני של הגוף). בזמן שהמטופלים מסתכלים במראה הם מזיזים את הגפה הבריאה, ה"מתחזה" לגפה הקטועה, ועל ידי כך משחררים מתח שרירים ואפילו מדמים מגע מקל ומנחם. על אף הידיעה כי מדובר באשליה תפיסתית, אפקטיביות הטיפול יוצאת דופן והוא הפך למוכר ברפואה מאז שנת 2000.
מחקרו של הלמכן פותח את אופן הטיפול לבעיות נוספות, אולי חמורות פחות, אך בהחלט פוגעות באיכות החיים. אנשים שסובלים ממחלות עור או מכוויות למיניהן – ואינם יכולים לגעת באזור מחשש להרעה במצב – יכולים להיעזר בטכניקה ולהקל על מכאוביהם.
2. נגינה בדידג' יכולה להציל מדום שינה, או לפחות להקל את הנחירות, 2017
מילוא פוחאן ועמיתיו מאוניברסיטת ציריך שבשוויץ ערכו מחקר שתוצאותיו מראות כי נגינה בדידג'רידו (כלי נשיפה שפותח על ידי תושביה האבורג'יניים של אוסטרליה לפני כ-1,500 שנה) מפחיתה נחירות ומשפרת סימפטומים של תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה. הנגינה בדידג', כך מסתבר, משפרת את פעילות דרכי הנשימה העליונות ומונעת התמוטטות שלהן במהלך הלילה, אחת הסכנות הטמונות בחולשה שלהן. אז מעבר להיותה מצילה חיים, הנגינה בדידג' יכולה להיטיב גם עם כל מי ש"רק" סובל מנחירות ובכך לשפר את איכות חייהם ואת זו של קרוביהם.
לא רק עבור האבורג'ינים. Geiger / Shutterstock
3. סלידה מגבינה מדכאת מוטיבציה, 2017
בעבור רבים מאיתנו גבינה היא מאכל בסיסי ויומיומי ויש מי שעבורם היא תענוג של ממש, אך בעבור אחרים גבינה עשויה להיות גורם סלידה משמעותי. את האנשים הללו בחנו ז'אן פייר רוייט ושותפיו למעבדה במרכז לחקר המוח שבליון, צרפת. הם מצאו כי כאשר נבדקים שסולדים מגבינה נתבקשו להריח אותה, להביט בה או לשהות בקרבתה – אזורים שאחראים על תחושת גועל ורתיעה התעוררו במוחם והיו פעילים מהרגיל. נכון, זה לא כל כך מפתיע אבל רגע, זה לא הכול. מה שעוד יותר מעניין, הוא שגם אזורים שאחראים על תגמול ומוטיבציה – הפכו מדוכאים.
במלים אחרות, ברתיעה ישנו שילוב של שני היבטים: לא רק הרגשות הלא נעימים של הגועל והסלידה אלא גם הכיבוי של מערכת התגמול הממטבת. היפותטית, אם ילד מנסה להתרכז בשיעורי הבית ולידו עומדת צלחת של מזון שממנו הוא סולד – היכולת שלו לפתח מוטיבציה להשלמת המטלה נמוכה. גם אם הוא אינו מיועד לאכול מאותה צלחת, עצם נוכחותה תשפיע עליו ברמה הנוירולוגית. זה לא רק חוסר הריכוז שיקשה עליו, אלא גם הפגיעה ביכולת לייצר דרייב ולחוש מתוגמל מההצלחות הקטנות שלאורך הדרך.
4. מומחים ליין מסוגלים להבחין בנוכחות זבוב בודד בתוך כוס יין על ידי הרחה בלבד, 2018
אם זבוב נפל לתוך כוס המים שלנו, כנראה שנספיק להחליף את תכולתה לפני השלוק הבא. אבל אם הוא מוסווה ביין בצבע אדום עמוק, התאורה מסביב מעומעמת והאווירה כולה קצת פחות דקדקנית – רוב הסיכויים שנזכה לתוספת חלבון שלא הופיעה בתפריט. אבל, אם התמזל מזלנו ואנחנו יינן מקצועי כנראה שנשים לכך לב.
במחקר שהוביל פול בכר במחלקה לביולוגיה שבאוניברסיטת שוודיה למדעי החקלאות הוא הראה כי מומחים ליין מסוגלים להבחין בנוכחותו של זבוב דרוזופילה יחיד בכוס מלאה ביין, על ידי הרחתה בלבד. היופי במחקר המדעי הזה הוא שעל אף שהוא עוסק בזיהוי זבוב שמפריע לחוויה קולינרית, משמעותו רחבה בהרבה.
המחשבה שמעורר מחקרו בעיקר נוגעת למידת החדות שיכולה להיות לחושינו. ב-Science Daily פורסם מחקר שהציע כי כלבים יכולים לאבחן סרטן על ידי הרחת דם הנבדקים. מסתבר שאבחנת הכלבים הייתה מדויקת ב-97% מהמקרים. אמנם קולטני הריח של הכלבים מדויקים פי 10,000 מאלו של בני האדם, אך מחקר היין מעלה את התהייה: האם בעזרת אימון ממוקד ביכולתנו לחדד את חושינו כך שיוכלו גם הם להציל חיים? ומהו מקסימום מימוש הפוטנציאל החושי שברשות המין האנושי?
5. רוב האנשים שמשתמשים במוצרים מורכבים לא קוראים את הוראות ההפעלה שלהם, 2018
רק ב-25% מהמקרים אנשים קוראים את מדריך ההפעלה של מוצר שקנו ומשתמשים בכל הפונקציות שלו. גברים נוטים לקרוא אותו יותר מאשר נשים, ואנשים צעירים נוטים לקרוא אותו פחות מאנשים מבוגרים. בעלי השכלה גבוהה נוטים שלא לקרוא את המדריך ובאופן גורף, בעבור רוב הנבדקים, קריאת הוראות ההפעלה נחווית כמטרד ומעוררת רגשות שליליים. מתחברים? כל אלו הם ממצאים מהמחקר שהובילה אלתיאה בלקר מבית הספר לעיצוב באוניברסיטת קווינסלנד לטכנולוגיה שבאוסטרליה.
מעבר לעובדה שהמחקר משעשע, הוא מציף תהיות בנוגע לכמה מאמץ אנחנו מוכנים להשקיע, במה ומה מניע אותנו לכך. בין אם מדובר בשואב אבק חדשני ובין אם באפליקציה שהורדנו, הטכנולוגיה הולכת ומשתדרגת ובהתאם לכך – מצריכה ידע חדש. האם אנשים צעירים סומכים יותר על ההבנה האינטואיטיבית שלהם בנוגע למוצרים מודרניים מאשר המבוגרים? או שמא למבוגרים ישנה סבלנות רבה יותר? מה מבדיל בין גברים לנשים בכל הנוגע לאופן שבו הם ניגשים למוצר חדש? והאם השכלה גבוהה מקושרת ליהירות, לביטחון עצמי או לתכונה אחרת שמשפיעה על הנכונות להתמסר להסברים המפורטים במדריך ההפעלה?
תמונת כותרת: Daniel Felipe / Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
לשמוע צבעים ולראות טעמים – כיצד פועל המוח כשמתמוססים הגבולות בין החושים
ההרצאה השבועית של TED: שלושה רעיונות פשוטים ביותר ששינו את פני המדע
מותר להיסחף מדי פעם: זווית מקורית על תפקידו של הומור במערכות יחסים
עוד מרדיו מהות החיים:
