סיפורים מהילדות מלווים אותנו לשארית חיינו. כיצד לבחור את אלה שילוו את ילדינו? חמישה סממנים של ספרות ילדים איכותית יכולים לדייק את הבחירה שלנו וגם ללמד אותנו כמה דברים מעניינים על הקלאסיקות המועדפות עלינו.
ספרי ילדים עשויים להעסיק לא רק את ההורים שבינינו. לרובנו שמור מקום חם בלב לספר אחד לפחות שהשאיר בנו את חותמו כבר בגיל צעיר. חלקנו נוצרים אותו על מדף הספרים ואחרים רק נזכרים בו בכל פעם שהנוסטלגיה מתעוררת. ספרים, להבדיל ממוצרים אחרים שעשויים להיעלם מהשוק, דווקא נצברים בחנויות לכדי מלאי צבעוני ומבלבל. וכמו בכל ענף, גם על מדפים אלו יושב הרוב החביב והממוצע ובינו לבינו מסתתרות כמה קלאסיקות איכותיות ונצחיות. על טעם אישי לא נתווכח כמובן, אבל אספנו עבורכם כמה סימנים שיכולים לתרום לתהליך הבחירה בפעם הבאה שתצאו לחפש ספר ילדים מוצלח.
1. הגישה שבה נכתב הספר
ק.ס. לואיס, פילוסוף וסופר בריטי שמוכר לקהל הרחב בעיקר בזכות סדרת נרניה, כתב מסה שמתייחסת לגישות שונות שעל פיהן ניתן לכתוב ספרים לילדים. להבדיל מאמירתו המפורסמת של מוריס סנדק, המוח שמאחורי ארץ יצורי הפרא, שטוען כי מעולם לא כתב עבור ילדים, לואיס דווקא בעד כתיבה מוכוונת אל קהל היעד הצעיר, אך בצורה מאוד ספציפית. בכתבתה ב-Brain Pickings מסבירה מריה פופובה כי לואיס אמנם מכוון את ספריו לילדים אך לא מתוך תיוגם כקהל יעד נחות או פשוט יותר מאשר הקוראים הבוגרים. "אני כותב סיפורי ילדים כיוון שזו צורת הביטוי הטובה ביותר למה שיש לי לומר", היא מצטטת את דבריו ומסבירה כי לעומת רעיון בוגר שמולבש בבגדי תינוקות, אם סיפור ילדים היא צורתו הטבעית ביותר של התוכן – הוא עתיד להישמר כמהנה ומעניין עבור כל קורא בכל גיל.
גישה אחרת שמתאר לואיס היא כתיבה לילד ספציפי. במקום לבקש לענות על צורכיהם של כלל הילדים, מסתבר שכמה מהקלאסיקות הגדולות, ביניהן אליס בארץ הפלאות וכמה מיצירותיו של טולקין, נכתבו מתוך מפגש עם ילדיהם של הסופרים. כשנוצר שיח בין מבוגר לילד, מסבירה פופובה את דבריו של לואיס, השניים משתנים קלות. המבוגר הופך אחר כאשר הוא מדבר עם הילד וגם נקודת המבט של הילד טיפה משתנה. מתוך ההתמזגות הזו צומח סיפור ייחודי ומוצלח. לא בטוח שלכולנו ישנה ההזדמנות לערוך סקירה ספרותית לפני כל רכישה של ספר ילדים, אך אנחנו בהחלט יכולים לרפרף בזריזות בעודנו בחנות ולנסות להרגיש האם הסיפור מתגלגל באופן טבעי ואותנטי גם בעינינו הבוגרות.
2. היותו על-זמני
התייחסות נוספת לנקודת המבט הבוגרת מציפה לוסי מנגן בכתבתה ב-The Guardian. לטענתה, מה שהופך ספר ילדים לקלאסיקה איכותית הוא היותו על-זמני. "ספרי הילדים הקלאסיים ביותר נוטים להיות בני יותר ממאה שנה", היא כותבת אך מסייגת כי לא מדובר רק בהיותו עתיק, אלא בהיותו רלוונטי. "מה שמאחד קלאסיקות ישנות, מודרניות ועתידיות הוא היכולת שלהן לעסוק בנושאים גדולים הכוללים אמיתות נצחיות ולא רק להוציא את טימי הכלב לריצה", היא כותבת.
כשנושא הסיפור נשאר 'חם' גם במעבר בין מאות הוא נוטה להיות כזה שנשאר עדכני גם במעבר בין שלבי החיים השונים. כשסיפור עוסק באמיתות כמו משמעות החיים, יצירת קשרים או השקפות עולם למיניהן, סביר שיישמר כספר ילדים שנקרא שוב ושוב גם בעודנו מתבגרים. במסתו של לואיס הוא תיאר זאת כאלגוריה לוואלס: "ואלס שהוא טוב רק כשרוקדים ואלס, הוא ואלס רע".
מסב הנאה גם כשאנחנו כבר לא ילדים. Annie Spratt / Unsplash
3. מה נחשב להצלחה?
על פי כתבתו של אדם גידוויץ ב-New Yorker, ישנן שתי אג'נדות רווחות בנוגע למדדים לאיכותו של ספר ילדים: האחת דוגלת בתוכן והשנייה בתוצאות. אל עומק התוכן והקהל שאליו הוא פונה כבר התייחסנו, אך תוצאות הן היבט נוסף שיכול להיכנס לרשימה. "תוצאות", כותב גידוויץ, "יכולות לנוע על ספקטרום רחב מאד, מעקומת המכירות של הספר ועד ליכולתו לגרום לילד לצחוק". אז נכון שכמות המכירות תלויה רבות בכישוריה של ההוצאה לאור ובכסף המושקע בפרויקט, ועדיין, מדגים גידוויץ, שיא מכירות שמגיע ל-350 מיליון עותקים, כמו שקרה עם סדרת הספרים צמרמורת, בהחלט מעיד על רצונם של מיליוני ילדים לקרוא.
כשם שכשאנחנו מחפשים מסעדה – יש שיסתכלו על דירוגה במנוע החיפוש של גוגל ואחרים יפתחו תפריט קינוחים כדי לוודא שמשהו שוקולדי ומתוק נמצא שם – כעת תורנו לבחון מהי תוצאה ראויה בעינינו במדור ספרי הילדים. האם זהו צחוק מתגלגל, תיאורים מציתי דמיון, מוסר השכל חשוב או סחיפת ההמונים?
4. רעיון ייחודי
אם נמשיך את הקו המחשבתי הקודם, נראה שספרים שונים מגלמים בתוכם רעיונות יצירתיים מגוונים וייתכן שמתוך היכרות עם הווריאציות השכיחות נוכל להיטיב את החיפוש האישי שלנו. במאמר שכתב דניאל אלקורן לכבוד יום הספר הבינלאומי ב-Creative Blogs, הוא אסף 31 ספרי ילדים שנחשבים בעיניו להצלחות מודרניות, ומסביר מה בכל אחד מהם שובה את הלב.
ספרה של ג'ודית קר, למשל, הטיגריס בא לשתות תה, מתהדר בכריכה מושכת המציגה סצנה מאד לא שגרתית: טיגריס גדול וילדה קטנה שותים תה בפינת האוכל. לטענתו של אלקורן, איור מסקרן ומבדח על כריכת הספר יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה מסחררת לספר שנשאר בודד בפינת חדר הילדים. אבידות ומציאות, לעומת זאת, ספרו של אוליבר ג'פרס, נכנס לרשימה בזכות המסר המקסים שהוא נושא: מסופר על ילד שמוצא פינגווין ומנסה לעזור לו לחזור הביתה כאשר תוך כדי החיפוש הוא מבין שכל מה שהפינגווין הקטן רצה זה חבר. לווייתן הסופה, ספרו של בנג'י דייויס, מגולל סיפור מרגש שמציג דינמיקה חיובית בין אב לבן ואני רוצה את הכובע שלי בחזרה שכתב ג'ון קלסן מתבלט בזכות האורך ומינון המלל המדויקים שלו. במילים אחרות, ברבים מספרי הקלסיקה יש אלמנט יצירתי ייחודי שמבליט אותם מעל היתר.
5. כלי לעיצוב האישיות
הסממן האחרון נובע מנקודת מבטו של איטלו קלווינו, סופר ופילוסוף איטלקי. בספרו מדוע לקרוא קלאסיקה? מציג קלווינו 14 מאפיינים של ספרות קלאסית. אחד מהם, כפי שמופיע בכתבתה של מריה פופובה ב-Brain Picking, הוא היותה שותפה בהגדרה העצמית שלנו. "קלאסיקה היא ספר שאליו איננו יכולים להישאר אדישים. הוא עוזר לנו להגדיר את עצמנו ביחס אל המסופר בו, בהזדהות או בניגוד למתואר", מסבירה פופובה את דבריו של קלווינו. במילים אחרות, סיפור טוב הוא כזה שיגרום לנו להדק את ההבנה שלנו את עצמנו. מתוך הזדהות עם הדמויות או מתוך רתיעה מהן, קלאסיקה מלטשת את תפיסת המציאות שלנו ועוזרת לנו לגבש את זהותנו.
כנראה שלא מדובר בשינוי של 180 מעלות ממי שהיינו לפני קריאת הספר: האלמנט האחרון – יכולתו של הספר לשמש ככלי לעיצוב אישיותנו – יכול לבוא לידי ביטוי ולו בשינוי עדין של נקודת המבט. מה שעשוי להיות סממן לאיכות שכזו הן דמויות בעלות נוכחות, אולי כאלו שפועלות בצורה מאוד קיצונית ומעוררת מחשבה כמו בילבי, אליס, פיטר פן או מקס הכעוס מארץ יצורי הפרא. דמויות שנוטות לעורר שיח בין הקוראים.
תמונת כותרת: ivi.photo93 / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מילים מעצבות את הילדים שלנו ברמה העצבית – כיצד להשתמש בהן כדי להעצים את האפקט
ספרים – כדאי שיהיו בסביבה, גם אם אין לנו זמן או כוונה לקרוא אותם עד המילה האחרונה
שומר החניון שכותב יצירות מופת ספרותיות מלמד את קסם ההתפעלות מהדברים הפשוטים
עוד מרדיו מהות החיים:
זום אאוט: שרי אריסון בשיחות שמעניקות פרספקטיבה ייחודית ממעוף הציפור על ענייני השעה