מנטרות יכולות להיטיב עם כולנו, גם עם אלו שאינם מנוסים במדיטציה כלל, ויש לכך אף הוכחה מדעית. מה ההבדל בין המנטרות העתיקות ובין המנטרות המודרניות, מיהו רכיב המפתח שמפחית מתח ואילו כלים יכולים לסייע לנו לבחור מנטרות שמתאימות עבורנו?
את יתרונותיה של המנטרה נראה שהבינו כבר לפני 3000 שנה. אמנם לא הניחו אז אנשים תחת מכשור חדשני המודד פעילות חשמלית במוח, אך כנראה ראו כיצד תרגול חזרתי משפיע לטובה על מצבם התודעתי של המתרגלים – ולכן הרבו לעשות זאת.
מקור המילה מנטרה מגיע מסנסקריט – כנראה השפה העתיקה ביותר ביבשת ההודית – ומתחלק לשתי מילים, כפי שנכתב במאמר במגזין Gaia: מאן, שמשמעותה "מחשבות" ו-טרה, שמשמעותה "רכב" או "כלי". "המנטרות הראשונות היו אוסף של צלילים או הברות, ולא בהכרח מילים בעלות משמעות", טוענים במגזין.
המתרגלים הראשונים האמינו כי הגייה של אותם צלילים באופן חזרתי משנה את התודעה ומעבירה את המוח למצב שקט. בהמשך התפתחו מנטרות המורכבות ממילה החוזרת על עצמה או אפילו פסקה שלמה ולעיתים קרובות משמעותן הייתה תפילה כלשהי לאלים. כך או אחרת, הן שימשו ככלי לניתוב מחשבות ולמרות שעברו אלפי שנים, השאיפה לקצת שקט נפשי, ואולי אף יותר מכך, קיימת ללא ספק גם במאה ה-21. והשיטה – עומדת בעינה.
כשהמנטרה פוגשת במחקר המדעי
במחקר שערכה דוקטור אביבה ברקוביץ'-אוחנה במחלקה הנוירו-ביולוגית של מכון וייצמן, היא גילתה כי שיח פנימי שחוזר על עצמו, המהווה מרכיב דומיננטי בתרגול המנטרה המקורי שנהגה בקול, מפחית פעילות עצבית הקשורה לזיכרון אוטוביוגרפי, תכנון קדימה, שיטוט מחשבתי וחשיבה עצמאית – מגוון פעילויות הידועות כמעוררות מתח רגשי. אפילו מעניין מכך, אחת הקבוצות שנבדקו הכילה אנשים שלא מתרגלים מדיטציה באופן קבוע וההשפעה עליהם הייתה כמעט זהה לזו שהייתה על המתרגלים.
במילים אחרות, "אפקט המנטרה", כפי שמכנה אותו אוחנה, מוכח מדעית ואפקטיבי עבור כל אחד. לא צריך להיות מודט מקצועי או יוגי בעל גמישות מפרקים שלא מביישת את משפחת הזוחלים על מנת ליהנות מיתרונותיה המרגיעות של המנטרה.
עכשיו, כשהשוק פתוח לקהל הרחב, נותר להבין מהי המנטרה הנכונה לנו. אם הכוח טמון בחזרתיות שלה, הרי שהתוכן יכול להשתנות על פי הצורך עבור כל אדם ובכל תקופה, וניתן לומר כי השימוש בשפה שאנו דוברים חיוני לשם כך. מצד שני, אם נלך אחורה למנטרות הראשונות – צלילים והברות חסרות משמעות – מסתמן כי קיים סיכוי שהאפקט אינו נובע כלל מהתוכן אלא מההגייה החזרתית עצמה. רבות הן הדרכים ומי מאיתנו שיעדיף לתרגל את המנטרות הקדומות יוכל ללמוד אותן כפי שנהגו לפני אלפי שנים. מי שמעדיף ללכת עם הקו המחקרי, שאינו סותר אלא שם את הדגש על רכיב אחר, מוזמן לחפש את המילים הנכונות לו, כפי שמציעה הדוקטור לביולוגיה ואתיקה אליזבת' יוקו בכתבה שפרסמה במגזין Thrive Global.
מהי מנטרה מודרנית?
הכוונה בדבריה של יוקו היא לעצור לרגע ולחשוב האם ישנה איכות מסוימת שהיינו רוצים להטמיע בחיינו, כמו למשל: קבלה של המציאות, חמלה כלפי אחרים או מוטיבציה שתניע אותנו קדימה. אם כלום לא עולה לכם, היא מציעה שלוש מנטרות מותאמות לאורח החיים המודרני, שבהן נוכל להשתמש.
בתרגום חופשי, הראשונה היא: "כרגע, זה המצב". "זו מנטרה שמטרתה להזכיר לנו להתרכז בהווה, במה שיש. יחד עם זאת, יש בה משהו שמזכיר לנו שהכול בר חלוף, וגם ההווה הזה יעבור", מפרטת יוקו. המנטרה השנייה היא "אני משחרר כל דרמה מחיי ומחליף אותה בשלום". באמירה חזרתית זו טמונה המודעות לדרמה. כלומר, הרבה פעמים דרמה מתרחשת בחיינו ואנו מקבלים אותה כנתון קיים. מנטרה זו מזכירה לנו שהדרמה היא בחירה והיא בידינו. "אני סולח לעצמי על השיפוטיות שלי כלפי עצמי" היא המנטרה השלישית ואותה מוזמן לסגל לעצמו כל מי שמרגיש שהביקורת העצמית שלו יוצאת מפרופורציה.
נוהגים את התודעה שלנו. Ezra Comeau-Jeffrey / Unsplash
כהמשך ישיר להצעותיה של יוקו, מביעה מלודי ווילדינג בכתבתה ב-Medium מספר הסתייגויות בנוגע לבחירת המנטרה. לטענתה, יש לשים לב שאיננו בוחרים מנטרה חיובית מדי המהווה סתירה גדולה לתפיסה הנוכחית שלנו. "אם אנחנו מצווים על עצמנו לחשוב שאנחנו חיים בשפע ובבריאות בעוד שעמוק בפנים אנחנו מחזיקים באמונה הפוכה, המוח שלנו עשוי להתחיל מלחמה פנימית", היא כותבת. הבעיה נובעת, לטענתה, מכך שהמנטרה משחקת בשדה המודע של המחשבות בעוד שהאמונות המגבילות שלנו שוחות בשכבה עמוקה יותר, בתת מודע.
כדי להימנע מסתירות פנימיות, ווילדינג מציעה לבחור במנטרות ריאליסטיות שנוגעות בהיבטים הקיימים בחיינו ומעודדות אותנו להשתחרר מהם. דבריה מחזקים את הצעותיה של יוקו כיוון שמנטרה כמו "אני סולח לעצמי על השיפוטיות שלי כלפי עצמי" באמת עוסקת בשחרור של תקיעות קיימת.
מנטרה ריאליסטית או צלילים חסרי משמעות – מוזמנים לבחור לעצמכם
סגנון אחר של מנטרות שמחזקת ווילדינג הוא כזה המתמקד בתהליך ולא בתוצאה. "מנטרה שכזו מצביעה עבורנו על הכיוון להתפתחות חיובית ובו זמנית נותרת ריאליסטית ומעשית", היא מסבירה. זו יכולה להיות מנטרה כמו "זה אמנם לא היה מושלם, אך זה היה עוד צעד בדרך לשינוי שאני רוצה", "גם זו התקדמות", או כפי שמדגימה ווילדינג: "בכל רגע אני עושה מאמץ להפוך למודעת יותר לגבי הדרך שבה אני משתמשת בכספי".
בסופו של דבר, תהיה אשר תהיה המנטרה שנבחר לעצמנו, נראה שהחשיבה החזרתית המבוקרת היא לב העניין. בין שנעשית בקול ומהדהדת פנימה ובין שנעשית בדממה – מעין סירקולציה של מחשבה אחת שבחרנו – היא כנראה מאפשרת לנו לשלוט בתשומת ליבנו ולכוון אותה אל עבר מטרה המיטיבה עימנו. במציאות שבה מערכת היחסים עם תשומת הלב עשויה להרגיש כמו סיבוב עם ילד בחנות ממתקים, כמה רגעים שבהם אנחנו מצליחים לנהל את המפגש עימה עשויים בהחלט להנעים את ימינו. נוסיף על כך את התוכן החיובי והעדכני שמציעות לנו המנטרות המודרניות, מוגש בשפת האם שלנו וארוז בהתאמה לרוח התקופה, הרווחנו גם רגיעה וגם, בתקווה, הטמעה של הרגל חשיבה חדש.
תמונת כותרת: Vlad Tchompalov / Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
קצת סדר בראש – מהי מדיטציה, האם לכל הטכניקות מטרה דומה וכיצד לבחור בתרגול הנכון לנו?
אלן ווטס: מה המשמעות האמיתית של קארמה, וכיצד ליהנות ממנה באמצעות מדיטציה
האנשים ששהות בטבע היא הגדרת התפקיד שלהם – ומה זה עושה למצבם המנטלי
עוד מרדיו מהות החיים:
זום אאוט: שרי אריסון בשיחות שמעניקות פרספקטיבה ייחודית ממעוף הציפור על ענייני השעה
