חיכוך הוא מונח פיזיקאלי המשמש גם את עולם הכלכלה. הוא מתאר את הגורמים המקשים על מערכת כלשהי לעבוד בצורה 'חלקה'. אמנם ברוב ההיבטים בחיינו אנחנו משתדלים להפחית את החיכוך, אך מסתבר שאם נרתום אותו לעזרתנו, על ידי הגברתו, נוכל להרחיק את עצמנו מהרגלים שליליים. דן סילבסטר מציג 5 הרגלים שליליים שכיחים וכמה רעיונות ליצירת חיכוך בינינו ובינם.
אנחנו יודעים שכאשר חסר אוויר בצמיגי הרכב מידת החיכוך שלהם עם הכביש גדלה ומגבירה את הבלאי ואת צריכת הדלק. במילים אחרות – היא מגדילה את המאמץ. נעלי החלקה על קרח הן דוגמה מצוינת למזעור החיכוך בכדי להפחיתו. הסכין שבסולייתם כה צרה וחדה שתנועתה על המשטח הקפוא כמעט כמו מתרחשת מאליה. דחיפה קטנה ואנחנו שטים קדימה באפס מאמץ. אבל האם עצרנו לחשוב על מידת החיכוך הקיימת בהיבטים אחרים – ופחות צפויים ומוכרים – בחיינו?
חיכוך, מעבר למשמעותו הפיזיקלית, הוא מושג שמשמש כלכלנים. הוא מתייחס להימצאות גורמים המונעים פעולה "חלקה" של מערכת כלכלית. כלומר, אם בעיר מסוימת יש ביקוש גדול למקומות עבודה וישנו היצע תואם של משרות, על פניו המערכת הכלכלית הזו יכולה לתפקד ללא הפרעה. אולם, אם לרוב התושבים בעיר אין דרך להתנייד (אולי מרבית המשרות ממוקמות באזור התעשייה ובו מצוקת חנייה ותחבורה ציבורית לקויה), הרי שקיים חיכוך במערכת.
"שתי שאלות מנחות אותנו בכלכלה התנהגותית", מצטטת נהה אחמד את פרופסור דן אריאלי בכתבתה ב-Brand Genetics: "כיצד נוכל להפחית חיכוך וכיצד נוכל להפוך את ההתנהגות הרצויה להתנהגות הקלה?" בשאלות אלו מפנה אותנו אריאלי החוצה מהמערכת הכלכלית אל מחוזות ההתנהגות. מה שנכון עבור אפליקציה המנסה לייצר חוויית משתמש זורמת ככל האפשר, נכון גם עבור כל אחד מאיתנו, המנסה לעצב את חוויית המשתמש שלו בעולם.
אחת הדוגמאות היומיומיות שדרכן מסביר אריאלי את הקשר שבין התנהגות רצויה להתנהגות קלה היא מיקום הירקות במקרר. ברוב הבתים, הירקות נמצאים באחת המגירות התחתונות. סמויים מהעין ומאלצים אותנו לא רק להתכופף, אלא גם להתעסק עם פתיחת מגירה מגושמת חסרת מסילה. "זה עיצוב לקוי", טוען אריאלי, המהווה מכשול בינינו ובין הרצון שלנו לאכול בריא.
רותמים את החיכוך לטובתנו
אם לפשט את הנושא, נקודת המוצא היא ש"באופן כללי, אנשים מעדיפים לא לעשות דבר", כפי שמנסחת זאת אחמד בכתבתה. כלומר, כשאנחנו רוצים לגרום לאנשים – או לעצמנו – לעשות משהו, עלינו להפוך אותו לאופציה הקלה ביותר. אם ברצוננו לאכול יותר ירקות עלינו למקם אותם במדף העליון, בגובה העיניים. ואפילו לא בזה של הגבינות, הסגור במעין כיסוי. בחיבור עם המונח המקורי, אנחנו מחפשים לצמצם את החיכוך בדרך לירקות למינימום.
אם אנחנו רוצים שזה יקרה, עלינו להפוך את חפינת הירקות לאופציה הנגישה והמפתה ביותר. Jonathan Chai / Unsplash
בהמשך ישיר לסאגת המקרר, "כדי לסגל לעצמנו הרגל חדש, אחד הטריקים הוא לעצב את הסביבה שלנו בצורה שתהפוך את יישום ההרגל לקלה ככל האפשר", מסביר היזם דן סילבסטר בבלוג האישי שלו. "רוצים להתחיל לרוץ בבקרים?" הוא שואל, ומשיב: "הניחו את נעלי הספורט שלכם לצד המיטה או לכו לישון בבגדי התעמלות". אך האם גם ההיפך יעבוד? היפותטית, אם היינו רוצים למנוע מעצמנו לרוץ בבקרים – חה – היינו יכולים להחביא את נעלי הספורט במגירה הכי פחות נוחה בארון הבגדים ולהשאיר את בגדי ההתעמלות בסל הכביסה המלוכלכת לנצח. ואולי, מבלי לשים לב, אנחנו פועלים כך אבל עדיין שואפים למצב הראשון.
להבדיל מריצות בוקר שכנראה נרצה לשמר, לרובנו ישנו הרגל שלילי או שניים שמהם היינו רוצים להיפרד. "כדי להיפטר מהרגלים שליליים", כותב סילבסטר, "עלינו להפוך אותם לקשים כל כך שעצם המחשבה עליהם כבר תעייף אותנו". לטענתו, רוב ההרגלים שמהם נרצה להיפטר הם כאלו שגורמים לנו לבזבז זמן או כסף, אבל אפשר אולי להכניס קטגוריה נוספת – פגיעה בבריאות. הפיכתם למתישה תבוצע על ידי יצירת חיכוך כמובן. "בטכנולוגיה, הכוונה בחיכוך היא לצעדים שעל המשתמש לעשות בכדי להשיג פעולה מסוימת", הוא מסביר ואכן, מכמות צעדים מסוימת המאמץ יהפוך ללא משתלם והמשתמשים יחלו לזלוג החוצה. במקרה שלנו, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לייצר: האפליקציה מייצגת את ההרגל השלילי ואנחנו – את המשתמש היקר. סילבסטר בחר בחמישה הרגלים נפוצים הידועים לשמצה ומציג בפנינו מספר רעיונות ליצירת חיכוך בינינו ובינם.
1. צעדים לגמילה מרשתות חברתיות
"הסירו את כל האפליקציות ממכשיר הטלפון שלכם", כותב סילבסטר. "תסמכו עליי, אתם תשרדו". בנוסף, הוא מציע, "שנו את הסיסמאות לכאלו שבלתי אפשרי לזכור בעל פה ושמרו אותם במסמך כלשהו על המחשב", או על פתק בחדר העבודה אם מתחשק לכם להגביל את השימוש לביתי בלבד. בכל מקרה, הוא מעודד אותנו להתנתק מהחשבון – פייסבוק, אימייל, לינקדין, אינסטגרם – בכל פעם שסיימנו את הביקור. הצורך להתחבר מחדש, בעיקר אם הסיסמא שמורה בצוללת הצהובה, יהפוך את החיכוך לכה גבוה שאולי המאמץ לא ישתלם. בהייה מבעד לחלון תהיה אולי מתגמלת פחות (על פניו) אך בהחלט קלה בהרבה.
2. שיטוט חסר פשר ברחבי האינטרנט
בכדי להתחיל, כדאי לאבחן קודם היכן – במרחבי האינטרנט – אנחנו מבזבזים את הזמן הרב ביותר, מסביר סילבסטר. לשם כך ניתן להשתמש באפליקציות שונות המנטרות את זמני הפעילות שלנו בדפדפן. בנוסף, "הסירו את סרגל הסימניות", הוא כותב. כך שבפעם הבאה שנרצה להציץ בחנות הבגדים האינטרנטית האהובה עלינו, לפחות נצטרך לחפש אותה. וריאציה נוספת היא להשאיר את סרגל הסימניות פרקטי לחלוטין. צעד מחמיר יותר שהוא מציע, למי שרוצה ממש להכחיד כל שיטוט מיותר, הוא אפליקציות שבהן יוצרים "רשימה שחורה" של כל האתרים שאליהם אנחנו לא רוצים לרצות להיכנס, והן כבר יגבילו אותנו ברגע האמת. מעין שומר ראש שלנו שתפקידו להציל אותנו מעצמנו.
ואם אנחנו רוצים להימנע, עלינו פשוט להפוך את זה לאופציה הקשה והמתישה ביותר. Sharomka / Shutterstock
3. מנות יתר של קפאין
אם מבחינתכם עברתם את המידה, "מכרו, תרמו או השליכו את מכונת הקפה הביתית שלכם", כותב סילבסטר. "אם תרצו קפה, תצטרכו לצאת להשיג אותו". אחרי שעשיתם כך, הניחו מגוון חליטות ליד הקומקום וצרו לעצמכם אלטרנטיבה טובה יותר עבורכם ונגישה יותר. תוספת של הסחת דעת למהלך היום היא בקבוק מים. אם הוא עושה חשק והוא מלא במים, יכול להיות שכמה שלוקים יספיקו בכל פעם שהחשק לקפה עולה. הצעה נוספת של סילבסטר היא לשים לב לשעות שבהן אנחנו שותים קפה. לרובנו, לטענתו, שעות צריכה קבועות. "עבורי", הוא משתף, "מדובר בשעה אחרי שהתעוררתי ואחרי ארוחת הצהריים". לכשנדע את נקודות התורפה היומיות נוכל להשקיע את האנרגיה סביבן. לעיתים, אפילו משחק עדין בשעות יכול להתחיל לפרום את ההרגל. אם נשתה את הקפה שלנו שעה אחרי השעה הקבועה, כבר נתחיל לרווח את ההתניה.
4. קדחת הקניות
"לעולם אל תקנו פריט מתוך דחף ראשוני", מזהיר סילבסטר וטוען כי רוב הקניות האימפולסיביות הן המיותרות ביותר. "כתבו על פתק במה חשקה נפשכם וממשו את הקנייה רק אם כעבור שבוע הדחף נשאר בעינו". את המשא ומתן הזה כל אחד מאיתנו יכול להגדיר עבור עצמו ביחס להיכרות האישית ולתקציב. הצעה שנייה היא לבטל את ההרשמה לכל ניוזלטר שיווקי המגיע אלינו. בין אם במייל או אל תיבת הדואר, "בדיוק כפי שאלכוהוליסטים לא 'סתם מבלים' בבארים, אין שום סיבה שאתם 'סתם תשוטטו' בתוך כל אותם מבצעים", הוא כותב. אותו כלל תקף גם לגבי המציאות הפיזית, אם אנחנו יכולים לרכוש מצרך בחנות ייעודית קטנה אין שום סיבה שנבקר בקניון שבו ההצעות נשפכות מבעד לחלונות הראווה. רעיון קצת יותר רדיקלי שמציע סילבסטר הוא להשאיר את כרטיס האשראי בבית. לדבריו, מזומן, ולא הרבה ממנו, ימנע מאיתנו לרכוש שטויות מיותרות וישאיר אותנו שקולים ומחושבים.
5. נשנושים מיותרים בשעות מיותרות עוד יותר
בשביל לעקור את הבעיה מהשורש, ההמלצה הראשונה והמתבקשת היא "לא לקנות חטיפים הביתה". ואם להרחיב אמירה זו: הרעיון הוא להימנע מלקנות הביתה כל מה שאנחנו רוצים להימנע מלאכול. לא לסמוך על עצמנו שנדע לשמור על מידה אם כבר למדנו שאנחנו לא. זה לא יכחיד את נוכחותם בעולם כמובן, אבל זה יעלה את מידת החיכוך בינינו ובינם. הקלות שבה מאנצ' תיאורטי יתפתח לכדי מעשה תופחת כיוון שניאלץ לטרוח ולצאת לחפש אחריו. גם הקפאה של מתוקים יכולה לייצר אפקט דומה. אם עוגות וקרואסונים יאוחסנו במקפיא הם יהיו פחות נגישים. ניאלץ לקחת בחשבון את ההמתנה לתנור ואת משך ההפשרה. רעיון נוסף, אם אנחנו מנסים להרחיק בין עצמנו ובין אכילה בשעות מאוחרות, הוא לדאוג להירדם לפני שעת השין.
אירוני ככל שיהיה, אנחנו בעצם עושים לעצמנו את החיים קשים כדי להפוך אותם לקלים יותר. אם תרצו, עלייה לצורך ירידה. ברוב הרבדים בחיינו אנחנו רגילים להפחית חיכוך. בין שמדובר באינטראקציות חברתיות, במנגנונים מכאניים או בהתנהלות טכנולוגית. מסתבר שחיכוך יכול לשרת אותנו נאמנה בתחומים רבים אחרים. אנחנו יכולים לשאול את עצמנו ממה היינו רוצים להתרחק, לנתח את ההיבטים שמשאירים אותנו קרוב ולמצוא פתרונות הפוכים – כיצד להקשות את המפגש בינינו.
קרדיט תמונת כותרת: gmstockstudio / Shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מדוע חלקנו מאחרים כפייתיים ואחרים מקדימים – ואיך מאירה הפילוסופיה את הדפוסים שלנו?
ליין נוסף של מצעים אקולוגיים מבמבוק – האם ניתן להשתחרר מתרבות הצריכה?
ההרצאה השבועית של TED: תורת המשחקים מלמדת כיצד לחיות בשלום עם המתחרים שלנו
עוד מרדיו מהות החיים:
זום אאוט: שרי אריסון בשיחות שמעניקות פרספקטיבה ייחודית ממעוף הציפור על ענייני השעה
