מדוע הורות שמתבססת על השתוללות והנאה חיונית להתפתחות הילד?

* כתבה זו מופיעה גם בגרסת אודיו בתחתית העמוד *

מחקרים עדכניים בוחנים יותר ויותר את השפעת האב על התפתחות הילדים. מהו טיב הקשר של אבא שמתפקד כמפרנס הראשי של המשפחה והאם בחברה המודרנית זה כבר לא בהכרח תפקידו? מהם יתרונות המשחק ככלי לתקשורת והאם אבות מסוגלים להתאים את עצמם לתפקיד הקלאסי של אמא-מטפלת?

תום לב-ארי בייז | 22 יולי, 2019

בסרט קצר שיצרה חברת Breakwater Studios מספר מילטון (מילט) אבּל, שף עטור שבחים בעל שם עולמי, על מערכת היחסים שלו עם אביו, אחד מנגני הג'אז הגדולים של קנזס. אבּל היה מבלה את רוב זמנו במועדוני הלילה מגיל צעיר והכיר את כל הנגנים ואת הלקוחות שהיו באים להאזין. הוא זוכר את עצמו מתבונן באביו בהערצה ונרדם למרגלות הבמה. "אבא שלי", הוא אומר, "היה הטוב ביותר במה שעשה, ולכן היה לי חשוב לשמר את המסורת הזו בכל מקצוע שבו אבחר".

כשבגר התחיל אבּל בעבודת המטבח כהכנסה צדדית אך די במהרה התאהב בעולם הקולינריה. הוא החל לשקוע בספרי בישול, ישן באחורי המטבח, וכפי שאביו הקדיש את כל זמנו לנגינה – כך הקדיש אבּל שעות על גבי שעות למקצוע שבחר. "אם אני הולך לעשות את זה, אני אלך עם זה עד הסוף, אני לא רואה דרך אחרת", אמר לעצמו. תהליך היצירה של מנת גורמה דמה בעיניו להופעות הג'אז שלצלילן גדל. הוא ניגש אל היצירה באותה תשוקה ובאותה חדוות משחק שראה אצל אביו. "בעיקר בג'אז, כל כך הרבה מהאישיות שלך בא לידי ביטוי בדרך בה אתה מנגן", הוא מתאר וחותם: "זה הג'אז שלי".

בשלב מסוים, כשעבד אבּל אצל אחד השפים הנחשבים בעולם, חלה אביו. כמובן שהוא רצה לנסוע לבקרו אבל כל הזמן היה עניין מקצועי אחר שדרש את מלוא תשומת ליבו. כשאביו נפטר הוא הבין שלמסירות לקריירה יש מחיר. כמה שנים לאחר מכן נולד לאבּל בן, אירוע שהפך את סדר העדיפויות שלו. "אבי הצליח להיות מקצוען ואבא ולעשות את שניהם ברמה הגבוהה ביותר", הוא מספר. "אני לא הייתי מסוגל לעשות את שניהם ונאלצתי לבחור מה חשוב יותר".

האם השפעתו של האב על התפתחות ילדיו היא רק עקיפה?

כשצופים בסיפור אישי שכזה, מעבר לצילום הנפלא והעריכה המצוינת, אי אפשר שלא להיווכח בהיקף השפעת הקשר שבין אב לילדיו. זהו קשר שעד לא מזמן, על פי כתבתה של סופי הרדך ב-BBC Future, נתפס כפרקטי בעיקרו, ודווקא בשנים האחרונות – בשל מחקרים המפנים את אור הזרקורים אל האבות – מתחיל להתגלות בחשיבותו וברבדיו. "עד לשנות השבעים נתפס האב כתומך הכלכלי של המשפחה", מסבירה הרדך, "ומערכת היחסים שבין אב לילדיו נחשבה למשמעותית רק בשלב בגרותם של הילדים". אך האמנם?

זה נכון שגם תפקיד המפרנס משפיע מאוד על גידול הילדים, אולם השפעתו עקיפה. כלומר, אין ספק שדאגה לרווחתם הכלכלית משמעותית עבור יכולתם של ילדים לשגשג ולהתפתח באופן בריא וחיוני, אך האם באמת בזה מסתכם תפקידם של האבות? בכדי לאפיין את הקשר האבהי והשפעתו , להבין את עומקו והיקפו ואולי גם להאיר מעט על השתנותו בחברה המודרנית, מציגה הרדך מספר מחקרים.

כמו הקשר האימהי, גם הקשר האבהי מתגבש בזכות אותם היבטים, היא מסבירה. אם ננקז אותם לכמה קטגוריות גורפות נישאר עם זמינות רגשית, זיהוי ותגובה תומכת כלפי צרכיו של הילד ויצירת תחושת נוחות. מה שכן שונה מאוד הוא הדרך להגשים את ההיבטים הללו. "מחקרים מצאו כי אימהות ואבות נוטים לתקשר בצורה שונה עם ילדים קטנים: אימהות יוצרות קשר דרך טיפול עדין ומסור ואילו אבות נוטים ליצור קשר דרך משחק".

ההורה המשחק וההורה המטפל

זה להניף אותם גבוה באוויר ולתפוס, להשתולל על השטיח בתוך עולם דמיוני או לצאת החוצה עם כדור, צלחת מעופפת או כל אלמנט כייפי אחר. על פניו, סממן מוכר של אבות. אך מה שמעניין עוד יותר הוא העובדה שזה לא בהכרח נוגע למגדר.

לטענתה של הרדך, ההבדלים באופי התקשורת מושפעים רבות ממערכת היחסים הנרקמת בהתחשב בנסיבות. "מחקרים של זוגות הומוסקסואליים וזוגות הטרוסקסואליים שבהם האבא נשאר בבית לטפל בילדים מראים כי ללא קשר למגדר זהו ההורה שעובד במהלך היום ומגיע הביתה בערב, שנוטה לתקשר דרך משחק פרוע", היא מסבירה. "לעומתו, ההורה שנשאר בבית ומטפל בילדים במהלך היום הוא זה שנוטה ליצור עימם קשר המתבסס על טיפול עדין ומסור".

במילים אחרות, אבות נוטים לפתח קשר שנתפס כקליל יותר ומבוסס על משחק והנאה, אך הסיבה לכך היא לא בהכרח היותם אבות אלא היותם המפרנסים הראשיים. "במשפחות שבהן האימהות חוזרות מאוחר בערב מהעבודה, הן אלו שנוטות לפתח קשר המתבסס על משחק", כותבת הרדך.

במשפחות שבהן האימהות חוזרות מאוחר מהעבודה, אלו האבות שמפתחים קשר קרוב ואינטימי. Kelly Sikkema / Unsplash

על יתרונות הקשר עם ההורה המשחק

בין אם זהו הקשר האינטואיטיבי לאבות ובין אם הוא נגזר מכורח הנסיבות, מסתבר שיש לו השפעות חיוביות חיוניות. "משחק הוא שפתם של הילדים: זו הדרך שבה הם חוקרים את העולם ובעזרתה הם יוצרים קשרים עם ילדים אחרים", מצטטת הרדך את פרופסור פול רמצ'אנדאני מהמחלקה למשחק בחינוך, התפתחות ולמידה של אוניברסיטת קיימברידג'. מתצפיות שערך מצא רמצ'אנדאני כי למשחק בין אבות לילדיהם כבר בחודש הראשון להיוולדם משמעות רבה משחשבו על התפתחותם העתידית. "תינוקות שאבותיהם היו פעילים יותר ויצרו עימם קשר תוך משחק נמצאו כבעלי פחות בעיות התנהגותיות סביב גיל שנה […]. הם גם הצליחו יותר במבחנים קוגניטיביים […] וזאת ללא תלות ביחסי האם עם הילד".

יחד עם רמצ'אנדאני מסתייגת הרדך ומסבירה כי אין בתוצאות מחקריו אמירה חד משמעית לגבי אבות שאינם משחקים עם ילדיהם. מה שיש בהם זו קריאה המעודדת אבות לשחק עם ילדיהם וגם לעשות זאת עוד לפני שהם זוחלים או מדברים. כלומר, לפני שנראה שהילדים מבינים משחק מהו, יש למשחק השפעות חיוביות על התפתחותם.

בהמשך להבנת חשיבות תפקידו של הקשר המשחקי שבין אב לילדיו, מציגה הרדך ממצאים נוספים ממחקריה של הפסיכולוגית רות פלדמן מאוניברסיטת בר אילן. "מהממצאים", כותבת הרדך, "עלה כי בדומה לאימהות ובניגוד למה שנהוג לחשוב – גם אבות חווים הצפות הורמונליות כאשר הם מטפלים בתינוקות שלהם". לשינויים ההורמונליים הללו מטרה ברורה: הידוק הקשר עם הילוד. "מסתבר", היא מרחיבה, "שכאשר אבות הם המטפלים הראשיים – המוח שלהם מסתגל לתפקיד".

הסתגלות אבהית לתפקיד אימהי

כוונתה של פלדמן במונח "המטפל הראשי" היא לתת שם להורה שנשאר צמוד לתינוק מיום היוולדו ודואג לכל צרכיו הבסיסיים. זהו ההורה שאינו מכהן בתפקיד המפרנס הראשי שבו נגענו קודם. אם בתקופות קדומות יותר היחידה שיכלה לדאוג להזנתו של הילוד הייתה האם, מה שהשאיר את האב בתפקיד המפרנס, בחברה המודרנית תחליפי מזון ופרוצדורות שאיבה כאלו ואחרות מאפשרים גם להורה השני לתפקד בצורה דומה לתפקיד האם הקלאסי. ממחקריה של פלדמן עולה כי להחלפת התפקידים הזו ישנה תמיכה פיזיולוגית – אותה התגייסות הורמונלית – המאפשרת לאבות להסתגל לתפקיד שפעם היה נחשב טבעי עבור אימהות בלבד, ולייצר קשר המתבסס על קרבה רגשית, ולא על משחק.

אז האם אביו של אבּל, נגן הג'אז המפורסם, כיהן בתפקיד המפרנס הראשי או ההורה המטפל? מצד אחד, בנו היה צמוד אליו מגיל צעיר, ומצד שני הוא היה מסור לעבודתו וניכר שחלק גדול מהתקשורת ביניהם התבססה על משחק. למזלנו, אין צורך להכריע. מערכות היחסים שבין אבות לילדיהם הן שונות ומגוונות. לחלקן קרבה אינטימית יותר ולחלקן קרבה משעשעת של משחק. וכנראה שישנם אבות שמקבלים על עצמם הן את תפקיד המפרנס הראשי והן את תפקיד המטפל הראשי. בין אם אנחנו אבות ובין אם בניהם ובנותיהם, הבנת היתרונות של כל סוג קשר ויכולת הזליגה שבין התפקידים השונים מאפשרת לנו לעצור להתבונן ולשקף לעצמנו היכן אנחנו מרגישים על הסקאלה ואולי להוקיר תודה על הקשרים ה"אבהיים" בחיינו, יהיו אשר יהיו.

תמונת כותרת: Liderina / Shutterstock