יש אנשים שנכנסים לחדר ומיד מרגישים את זה באווירה. מצב הרוח של כל הנוכחים הופך נינוח באחת, או שפתאום כולם נלהבים. זוהי החותמת הרגשית שלהם שמווסתת את האווירה. האם אנו יודעים איזו נוכחות רגשית אנו משאירים, וכיצד התופעה הפסיכולוגית הזו מעצבת אינטראקציות חברתיות?
ההופעות של להקת נירוונה, בניצוחו הסוחף של קורט קוביין, זכורות כחוויות מחשמלות. גיטרות משולחות רסן, קול מעושן שחורך את האוויר בצרידותו, תחושה כללית של פריקת כל עול. אכן, כך זוכר כתב Newsweek ג'ון וולטרס את ערב ה-29 בדצמבר 1991, כשאחותו, שעבדה בחברת הפקה, סידרה לו, לאחיו הגדול ולחבר נוסף כניסה להופעה. "אני לא זוכר את כל הסט […] אני רק זוכר שהיה עליי לאסוף את חלקי המוח שלי אחרי ההתפרצות האדירה הזו של אנרגיה גולמית". אולם דקות ספורות קודם לכן, המפגש שלו עם קוביין נראה אחרת לגמרי.
אחותו לא סתם סידרה להם כניסה להופעה, היא גם דאגה לפגישה מאחורי הקלעים. ושם, לקוביין הייתה נוכחות שונה בתכלית. כשראו אותו לראשונה, מתאר וולטרס, הוא "עמד שם, אוכל בשלווה קערת קורנפלקס". הוא זוכר אותו כדמות זעירה וחיוורת בלבוש פשוט וזול. לאחר שהציע להם לצפות בהופעה מהבמה, צעד קוביין לעברה בעודו ממשיך לאכול, והניח את הקערה על אחד המגברים רגע לפני שהרים את הגיטרה.
קוביין, עם כל הסערות בחייו, הנחיל בסביבתו תחושה של פשטות, אינטימיות ואפילו רוגע. שרה קופר מתארת ב-Medium רושם דומה שקיבלה בעת צפייה בסרט התיעודי על חייו Montage of Heck. "התענגתי על הרגעים שאיש מאיתנו לא היה אמור להיות עד להם", היא כותבת. "קורט מניד בראשו בזמן התספורת של בתו פרנסיס, מכוון את הגיטרה בהופעה אקוסטית ב-MTV ואומר שהוא לא צריך עוד תה – הרגעים הללו משרים אינטימיות ועצב כה טהורים שהם שוברים את ליבך. אתה מרגיש כאילו הכרת אותו, באמת הכרת אותו, למרות שהאמת היא שאין לך מושג".
כמה שלווה אתם משרים בסולם של 1 עד כסיסת ציפורניים?
מה שגרם לאנשים לחוש את מה שחשו בקרבתו של קורט קוביין מכונה בפי פסיכולוגים "נוכחות רגשית". המונח שטבעו שני חוקרים, נוח אייזנקראפט והילארי אנגר אלפנביין, מתאר את ההשפעה הרגשית שיש לעצם הנוכחות שלנו על הסביבה. ג'ולי בק מסבירה ב-The Atlantic כי בשונה מהדבקה רגשית, שגורמת לנו לאמץ את המצב הרגשי הנוכחי של אדם בקרבתנו, כמו פחד או שמחה, נוכחות רגשית היא רכיב אישיות קבוע ובלתי תלוי. "בעלי נוכחות רגשית חיובית גורמים לאחרים להרגיש טוב, אפילו אם הם באופן אישי חרדים או עצובים". זה יכול להסביר למשל את הפער בין קורותיו הטרגיים של קוביין לשלווה שאנשים ספגו ממנו.
בכל פעם שאנו באינטראקציה עם אחרים אנו מקרינים החוצה אווירה מסוימת שנקלטת על ידי אחרים ועשויה לעצב את מצב הרוח שלהם. כל זה מתרחש באופן די אגבי. אלפנביין מסבירה במילים אחרות כי "לעצם ההוויה שלנו יש חותמת רגשית". ניקול בראנן מוסיפה ב-Scientific American כי חלק ממצבי הרוח שלנו, בעיקר השליליים, עלולים להיות מושפעים מהנוכחות הרגשית של אחרים לפחות כמו מהמצב הרגשי האוטונומי שלנו.
הניסוי שערכו אייזנקראפט ואלפביין בדק את ההשפעה במצבי אמת. זה היה במובן מסוים ניסוי שטח ובו הנבדקים חולקו לקבוצות והתבקשו לקחת קורסים ופרויקטים משותפים. היה עליהם לדרג את חבריהם לקבוצה על פי הרגשות שהתעוררו בהם בעקבות שהות במחיצתם לאורך הסמסטר. כל סטודנט בעצם קיבל ציון על סמך שמונה תחושות ורגשות: מתח, שעמום, כעס, עצב, רוגע, שלווה, שמחה והתלהבות. הם גילו כי חלק מהסטודנטים משרים על חבריהם אותם רגשות באופן עקבי לאורך זמן.
לכאורה פנים חתומים, אבל ניואנסים שחוזרים על עצמם יכולים ללמד אותנו על הרושם הרגשי שאנו מטביעים באחרים.
אפשר לחשוב על מגוון רחב של אינטראקציות חברתיות שבהם לנוכחות רגשית שלנו או של אחרים יש משמעות. רובנו יכולים לחשוב על דמות במשרד שמיד עם הופעתה בדלת המשרד מואר, או לחלופין, נכנס לכוננות ספיגה. ויש את החבר הזה שלא משנה לאיזו תסבוכת נקלעים, כשהוא בסביבה אנחנו איכשהו מרגישים בטוחים יותר. בק מציגה את מחקרו של פרופסור הקטור מדריד, מומחה להתנהגות ארגונית, שמדגים באמצעות מנהיגים את תפקידה של נוכחות רגשית במערכות היחסים שלנו. "הוא ושותפיו מצאו כי למנהיגים שגורמים לאחרים להרגיש טוב בעצם נוכחותם יש צוותים שהם טובים יותר בשיתוף מידע, מה שמוביל ליותר חדשנות. עובדים גם נוטים יותר להביע את דעתם בפני מנהיג בעל נוכחות רגשית חיובית".
לנוכחות רגשית יש משקל רב גם בקרב אנשים שעל פי כריסטיאן ג'ארט מה- British Psychological Society "אינם נסמכים על המשאבים הקוגניטיביים של הרגע". אלה אנשים שהעצימות שבה הם חווים רגשות גבוהה מאוד, מה שהופך את הוויסות הרגשי שלהם למשימה סיזיפית ומתישה. מכיוון שהסתמכות בלעדית על משאבים קוגניטיביים לא תמיד יעילה מספיק לצורך ויסות, הם יכולים להשתמש ב"אסטרטגיה של בחירת סיטואציות", כדברי ג'ארט. או, במילים אחרות, להציב עצמם בנוכחותם של אנשים בעלי נוכחות רגשית חיובית. הוא מאמין כי למרות שזה נראה מובן מאליו, רובנו די פסיביים ביחס לסיטואציות החברתיות שאנו נקלעים אליהן. אבל אם זה יכול לעזור לנהל את הרגשות שלנו, כדאי לפתח מודעות להשפעה העקבית שיש לאנשים מסוימים עלינו.
הבעות פנים מינוריות עשויות להעיד על החותם הרגשי שלנו
עכשיו, ייתכן מאוד שאתם לא חווים את נוכחותם של אחרים בצורה מובהקת כמו שמתואר. מדריד מאמין כי בנוכחות רגשית יש גם עניין של עוצמה. ייתכן שלחלקנו יש נוכחות חזקה ולאחרים – חלשה. החתימה הרגשית שלנו היא למעשה וקטור עם כיוון ועוצמה – שני משתנים שיקבעו את טיב ההשפעה שלנו על הסביבה. עוד ייתכן, שאתם לא חווים את הנוכחות הרגשית של עצמכם. אולי זה בגלל עוצמה נמוכה, ואולי כי זה אנחנו כמו דגים במים – עיוורים לכך כיוון שזה מצב נתון שמלווה אותנו לכל מקום ואין לנו כל כך דרך להשוואה. אז איך אפשר לדעת מהי החותמת הרגשית שלנו? פרופסור לפסיכולוגיה פול אקמן מציע ב- Psychology Today את האפשרות לזהות כיצד אנשים מרגישים בנוכחותנו דרך איתור מיקרו-הבעות, "אבל לא נדע מה היה הטריגר לרגש". לכן, אם אנו בוחרים לנסות את הדרך הזו – לפתח מודעות להבעות הפנים הבלתי רצוניות של אחרים כשהם פוגשים בנו – עלינו להיות עקביים בכך. אם כיווץ קל בין הגבות הוא מוטיב חוזר אצל אנשים שונים שאנו פוגשים, ייתכן שהנוכחות שלנו מעוררת מתח. לחילופין, אם מיד כשאחרים רואים אותנו משהו בעיניים שלהם נפתח, ייתכן מאוד שהנוכחות שלנו גורמת להם שמחה.
המחקר בתחום לא מפותח מספיק כדי לומר האם ואיך ניתן לשנות נוכחות רגשית, אבל יש לשער שזה כרוך בעבודת עומק עם עצמנו. זה לא אומר שאנחנו צריכים להניח את כל העניין בצד. ראשית, אנו יכולים להקיף עצמנו באנשים בעלי נוכחות חיובית ולהתרחק מאנשים בעלי נוכחות שלילית. בכוחנו גם לאזן סיטואציות על ידי הפגשה בין שני וקטורים מנוגדים. ולגבי עצמנו, מודעות לאופן שבו אנו משפיעים על אנשים יכולה להיות פקטור חשוב בבחירות שאנו עושים בחיים ועשויה לעזור לנו לנווט אינטראקציות חברתיות בצורה נבונה ואפקטיבית.
תמונת כותרת: cholikhamka / Shutterstock.com
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
התוצאות המפתיעות שיכולות לבוא בעקבות חשיפת עצמנו והפגנת פגיעות
מדוע להתנהג כמישהו אחר זה דווקא כן אותנטי, ואיך אפשר להשתמש בכך לשיפור עצמי?
מדוע אנו כה נמשכים לריכולים – וכיצד הם משפיעים על מבנה החברה שלנו
עוד מרדיו מהות החיים:
