אם תשלחו למעבדה דגימת קול משיחה שקיימתם, המדענים יוכלו לספר לכם אם דיברתם עם אימא שלכם או עם הבוס. באמצעות דגימות קול ניתן לזהות שלבים ראשונים של מחלות ולחזות את גורל מערכות היחסים של בני זוג. מומחית הסאונד רבקה קליינברגר מציגה על בימת TED את נפלאות הקול האנושי.
מה היינו נותנים כדי להיפטר מהשיר המציק שמתנגן בראשנו בלופ כבר יומיים ברצף. אם רק היינו מוצאים את האחראי לכך. ובכן, על פי רבקה קליינברגר, דוקטורנטית החוקרת את ההצטלבות של תקשורת, אומנות ומדע ב-MIT, יש אדם אחד שאחראי לצליל הטורדני שלא מרפה ממוחנו – אנחנו.
אבל, רגע, הצלילים הללו לא נשמעים כמו הקול שלנו. אז מה טיבו של הקול הפנימי הזה? שאלה מבלבלת עוד יותר לאור ההבדל בין הקול שלנו כפי שאנו שומעים אותו, לעומת צליל קולנו בהקלטה. זה בוודאות הקול שלנו, אנו יודעים, כי הרי אמרנו את הדברים. אבל הוא נשמע זר, מוזר ונחווה אצל רוב האנשים כבלתי נעים בעליל. מה קורה בדרך שבין הפה, האוזניים והמוח שלנו שיוצר תמהיל מסובך כל כך של צלילים, שלמעשה מגיעים כולם מאותו מקור?
במחקריה מנסה קליינברגר להבין לעומק את השפעות קולנו על עצמנו ועל הסביבה במטרה להיטיב את השימוש שלנו בו ובצלילים בכלל. בהרצאתה על בימת TED היא מספרת עד כמה הקול שלנו ייחודי, אילו נתונים מפתיעים הוא מגלה עלינו וכיצד טכנולוגיות שונות עוזרות לנו להשתמש בצלילי הקול האנושי למטרות מגוונות, החל מטיפול בסכיזופרניה וכלה באיתור מוקדם של מחלות לב ופרקינסון. אך כדי להבין את כל אלה, היא מסבירה, עלינו להבין כי בניגוד לתפיסה המקובלת, יש לנו למעשה שלושה סוגי קולות שונים. מה ההבדל ביניהם ולשם מה נוצרו?
הקול שלנו, אבל לא בשבילנו
רבים בקהילה המדעית ממקמים את התפתחות הקול האנושי באותה קטגוריה של גילוי האש, אגודלים מנוגדים, הליכה על שתיים והמהפכה החקלאית. כולם, לצד אחרים, תהליכים שהובילו את האדם ליכולות מנטליות ששום יצור בהיסטוריה של כדור הארץ לא התקרב אליהן. עד כמה שידוע לנו, כמובן. המערכת הווקאלית שלנו – בכלל זה הריאות, מיתרי הקול, הפה, האוזניים והמוח עצמו – מאפשרת לנו יכולות תקשורת שאין להן אח ורע. שינוי ספציפי שאפשר לאדם שימוש כה מורכב בשפה, מסבירה קליינברגר, מכונה "ירידת הגרגרת". מדובר בתהליך ההתפתחות המכני של תיבת התהודה בגרון, ונראה שהייתה לו השפעה מכרעת על מי שאנחנו היום.
היחסים שלנו עם קול אנושי מתחילים כבר ברחם אימנו. "התחושה הראשונה שקלטתם מהעולם החיצון, בגיל שלושה שבועות בלבד", אומרת קליינברגר, "הייתה באמצעות תחושת המישוש שהגיעה מהוויברציות של קולה של אימכם". בשלבים מתקדמים יותר בחיים הקול שלנו משחק תפקיד מרכזי בקשרים המשפחתיים והחברתיים שלנו – ויש שיטענו כי הם הדבר החשוב ביותר בחייו של אדם. הוא זה שמאפשר לנו לעבוד בשיתוף פעולה עם אנשים, לצחוק, לחוות מוזיקה וכן הלאה. ברמה האישית יותר, חותמת הקול שלנו היא חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו, לא שונה ממראה הפנים שלנו, למשל. הנקודה המעניינת היא, לדברי קליינברגר, שלמרות כל זה, "לעיתים רחוקות יוצא לנו להשתמש בקול שלנו עבורנו; אנחנו משתמשים בו כמתנה לאחרים. זו הדרך שבה אנחנו נוגעים זה בזה".
וכמו קערת הפירות שקיבלנו לחג, זו מתנה שאנו מעבירים הלאה בחפץ לב. רובנו הגדול לא יכול לסבול את צליל הקול המוקלט שלנו. כיצד ייתכן שחלק כה מהותי ממי שאנחנו, הן כאינדיבידואלים והן כמין, יוצר רתיעה שכזו? אמנם שאלה מעניינת, אבל היא יותר אנקדוטה שנועדה להצביע על מידת המורכבות של צליל הקול והתפקידים המגוונים שהוא ממלא בחיינו. ההסבר לרתיעה מקול מוקלט, אם אתם מתעקשים, קשור למכניקה של מעבר וקליטת הצליל, ונרחיב על כך בהמשך.
עד כמה באמת אנו מכירים את רזי הצלילים שגרוננו מפיק?
אבל קודם שנדע מדוע אנו לא סובלים אותו, קליינברגר מציגה לא מעט סיבות להתפעל ממנו. "הקול שלכם הוא תופעה מאוד מורכבת. הוא דורש סינכרוניזציה של יותר ממאה שרירים בגוף שלכם. ובאמצעות הקשבה לקול, אנחנו יכולים להבין כשלים אפשריים של המתרחש בפנים. לדוגמה, האזנה לסוג מאוד מסוים של ערבולים ועיוות ליניארי של הקול יכולה לסייע בחיזוי שלבים מוקדמים מאוד של פרקינסון, פשוט באמצעות שיחת טלפון", היא אומרת. ויש עוד: "הקשבה לקוצר הנשימה של הקול יכול לסייע בזיהוי מחלות לב. ואנחנו אף יודעים", היא מוסיפה, "ששינוי מקצב בתוך מילים פרטניות הוא סמן טוב מאוד לדיכאון".
הקול מספר עלינו דברים רבים נוספים. קולה של אישה יכול לספר על השלב שבו היא נמצאת במחזור הווסת שלה. יש גם מקרה ידוע שבו אלכסה, העוזרת הווירטואלית של אמזון המופעלת בשליטה קולית, הצליחה לזהות היריון של נשים עוד בטרם הן עצמן ידעו על כך. "הקול שלכם גם קשור מאוד לאיך שאתם יוצרים מערכות יחסים", אומרת קליינברגר. "יש לכם קול שונה עבור כל אדם שאיתו אתם מדברים. אם אקח מקטע קטן של הקול שלכם ואנתח אותו, אני יכולה לדעת האם אתם מדברים עם אימא שלכם, עם אח שלכם, עם החבר שלכם או עם הבוס שלכם". יותר מזה, הוא יכול להעיד על טיב היחסים: ניתוח רכיב מסוים בקול יכול לספר לנו אם בני זוג עתידים להיפרד, ואפילו מתי.
המידע העשיר הזה הוא רק קצה הקרחון, שכן הוא מתייחס לסוג אחד של קול מתוך השלושה שיש לנו. כדי להסביר את סוגי הקולות שלנו קליינברגר מציעה לחשוב עליו ב"מודל המסכה". כשאנו עוטים מסכה על פנינו, היא מסבירה, איננו רואים את החזית שלה. זו מיועדת החוצה, לסביבה. "זאת גם הדרך הקלסית ביותר לחשוב על הקול, זאת דרך לבטא את עצמכם בעולם. המכניקה של צורת הביטוי הזו היא ברורה. הריאות מכווצות את הסרעפת שלכם וזה יוצר רטט מתמשך של מיתרי הקול, זה יוצר צליל. ואז בהתאם לאופן שבו אתם פותחים וסוגרים את חללי הפה שלכם, נתיב הקול שלכם ישנה את הצליל". ההבדלים האנטומיים בין אנשים יוצרים את חתימת הקול הייחודית להם, והמוח האנושי פיתח יכולת מופלאה לזהות את הניואנסים בצלילים ולחבר אותם לאדם כחלק מתעודת הזהות הביולוגית שלו.
מנקודת המבט שלנו, הפלא הזה לא תקף ככל שזה נוגע לקול של עצמנו. כי מה שאחרים שומעים כשאנחנו מדברים, לעומת מה שאנו שומעים – אלה שני קולות שונים. עכשיו מגיע החלק השני של מודל המסכה. "כשאתם עוטים מסכה, אתם למעשה לא רואים אותה. כשאתם מנסים להתבונן בה, מה שתראו הוא חלקה הפנימי – וזה הקול כלפי פנים שלכם". ההבדל בין הקול הזה לקול שאחרים שומעים נובע מתהליך התפיסה. בזמן שאחרים תופסים את גלי הקול שלנו בתיווך האוויר בלבד, אנחנו תופסים אותו הן באמצעות האוויר והן בהולכה של העצמות. "בשל כך", היא מסבירה, "הקול כלפי פנים שלכם יישמע נמוך יותר וגם יותר הרמוני מבחינה מוזיקלית מהקול החיצוני שלכם". אבל זה לא סוף התהליך. בתוך האוזן מחכים לסאונד פילטרים נוספים, חלקים מכניים וחלקם ביולוגיים, שמווסתים את הקולות לפי תדירות השמיעה. "זהו אפקט הסתגלות. אז בשל כך, כיוון שהקול שלכם הוא הצליל שאותו אתם שומעים הכי הרבה בחייכם, אתם למעשה שומעים אותו פחות מצלילים אחרים". ייתכן מאוד כי זו הסיבה שתיווך אלקטרוני של הצליל הזה נשמע לנו מנוכר כל כך – הוא לא עובר דרך הצינורות המקובלים.
בכל פעם שאנו חושבים אנו חושבים בקול
הקול השלישי הוא כנראה המסתורי שבחבורה וזה הקול הפנימי. כיצד הוא נוצר? "נוירולוגים גילו לאחרונה שכשאתם פותחים את הפה כדי להפיק צליל, קליפת המוח השמיעתית שלכם נסגרת. אז אתם שומעים את הקול שלכם אבל המוח שלכם למעשה אף פעם לא מקשיב לצליל של קולכם. ובכן, מבחינה אבולוציונית ייתכן שזה הגיוני, כיוון שקוגניטיבית אנחנו יודעים איך נישמע, אז אולי אנחנו לא צריכים לבזבז אנרגיה בניתוח האות הזה". כך למעשה נוצר צליל פאנטום בתוך המוח מבלי שנצטרך להפיק אותו בצורה מכנית.
"אני אוהבת לראות בקול הזה את מפעיל הבובות המחזיק את החוטים של המערכת כולה", אומרת קליינברגר. הקול הפנימי הוא הצליל שמנגן את המחשבות שלנו. זה הקול שאנו שומעים כשאנו קוראים בלב או מנהלים דיאלוג פנימי. "לפעמים קשה לכבות אותו, ממש קשה להתבונן בטקסט הכתוב בשפת אימכם, מבלי שהקול הפנימי יקרא אותו. זה גם הקול שמסרב להפסיק לשיר את השיר הטיפשי שנתקע לכם בראש". הצליל הזה מספק גם את פס הקול של החלומות שלנו.
לדברי קליינברגר, במעבדה שלה עובדים על טכנולוגיות שעושות שימוש בידע העשיר על שלושת סוגי הקולות שלנו כדי לשפר את מערכת היחסים שלנו איתם ולהפיק מהם את המרב. כך, למשל, הם מנסים לפתח מכשירים שיסייעו לסכיזופרנים להבחין בין הקול החיצוני לקול הפנימי שאחראי להזיות שמיעתיות. מחקר נוסף מנסה לפתח אפשרות להשתמש בקול של החלומות לצרכים יצירתיים, כיוון שזה ממד פרוץ שאינו מוגבל בחוקי המציאות. קיימים פיתוחים נוספים, אבל בינתיים לא הוזכרה טכנולוגיה שתעזור להיפטר משירים מטופשים. אנחנו מחכים לכך בכיליון אוזניים.
בכל אופן, עבודתה של קליינברגר ודומיה חושפת עולם סאונד רב ממדי בעל השפעות מגוונות שספק אם אנו מודעים להן בכל פעם שאנו פותחים את הפה, ולמעשה, בכל פעם שמחשבה כלשהי חולפת בראשנו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
המקום שבו תשמעו את הדם זורם בעורקים – האם ניתן לחוות דממה מוחלטת ומה השפעותיה?
עושה זאת כמו אף אחד אחר – המידע המפתיע שחוש הריח מגלה לנו בלי שנשים לב
כיצד האישיות שלנו משפיעה על מה שאנו רואים? נוירולוגים מסבירים מהי תפיסה תת-מודעת
עוד מרדיו מהות החיים:
