דחייה היא הסימן של החברה לומר לנו שאנחנו לא טובים. האמנם? פסיכולוגים מסבירים כי במרבית הפעמים דחייה כלל לא קשורה לאינדיבידואל שחווה אותה, אלא מייצגת משחק סטטיסטי בלתי נמנע. אם כבר היא מספרת עלינו משהו, ייתכן מאוד שהוא דווקא חיובי.
בשנת 2008 שלושה חברים מסן פרנסיסקו שהיו זקוקים למעט כסף מהצד החליטו לפרוש בביתם מזרן מתנפח ולאפשר לאנשים המגיעים לעיר ללון בביתם על בסיס ארוחת בוקר. הייתה זו תקופה של מצוקה בשוק המלונאות בעיר והאורחים, שהתקשו למצוא חדר פנוי, גילו דרך אלטרנטיבית לשהות בה. בקיץ של אותה שנה התקיים בסן פרנסיסקו כנס עיצוב גדול, והמיזם הקטן הזה תפס תאוצה.
היום אתם מכירים אותו בשם Airbnb. אבל בין אותו מזרן אוויר בדירת שותפים (ומכאן השם, בצירוף לקיצור bed and breakfast), ובין העסק של היום – שמכניס נטו כמעט מיליארד דולר בשנה – היו לא מעט אתגרים והרבה מאוד עבודה קשה. בריאן צ'סקי, אחד מאותה שלישיית חברים, כיום מנכ"ל ומייסד שותף, כתב ב-Medium טור המתאר ב-7 שורות את קשיי ההמראה של הימים הראשונים.
הוא מספר על שלב גיוס הכספים, שבו למעשה הציעו למשקיעים לקנות אחוזים מהחברה. "עבור 150 אלף דולר, יכולתם להחזיק ב-10% מ-Airbnb". הערכת השווי הייתה אז 1.5 מיליון דולר, לא סכום עתק במונחים של עמק הסיליקון. הטור, כאמור, מאוד תמציתי. עיקרו הוא חמישה צילומי מסך של אימיילים שקיבלה השלישייה ממשקיעים שהגיבו לפנייתם; שניים נוספים לא טרחו לחזור אליהם; חלק אמרו להם שהסטרט-אפ לא בתחום המיקוד של חברת ההשקעות; אחרים טענו כי זו לא נראית להם הזדמנות רווחית כיוון שפוטנציאל השוק מצומצם, והיו מי שדיברו על ליקויים טכניים במיזם.
"המשקיעים שדחו אותנו היו אנשים חכמים, ואני בטוח שלא נראינו מאוד מרשימים באותו זמן", מתוודה צ'סקי ומציג את צילומי המסך עם התשובות שקיבלו במייל. אך מיד לאחר מכן הנימה משתנה מקצה לקצה, כשמתחת למיילים הוא חותם במשפט בודד: "בפעם הבאה שיש לכם רעיון ואתם מקבלים דחייה, אני רוצה שתחשבו על המיילים האלה".
דחייה היא קבוע מתמטי
הרגעים בחיים שבהם אנו שומעים את המשפט "אנחנו מתנצלים, אבל זה לא מתאים", עלולים להצטבר למעמסה מנטלית שמרתקת אותנו למקום. אנו תופסים אותם כדרך של הסביבה לומר לנו שאנחנו לא מוצלחים, שאנחנו לא טובים כמו שאנו חושבים, שאין לנו את מה שצריך. הסיפור של צ'סקי וחבריו מראה כי לא תמיד יש דברים בגו. למעשה, פסיכולוגים שמסייעים לאנשים להתמודד עם דחייה טוענים כי אחד הדברים הראשונים שהם עושים זה להסביר למטופלים שדחייה היא עניין יותר סטטיסטי במהותו מאשר דבר המעיד משהו עקרוני על האדם.
שתי הדוגמאות הנפוצות ביותר בתחום של דחייה הן קריירה ומערכות יחסים רומנטיות, אבל אפשר כמובן להקיש מהן לכל תחום. פרופסור ג'ורדן פיטרסון, פסיכולוג קליני ומרצה פופולרי באוניברסיטת טורונטו, מסביר כי בחיפוש עבודה עלינו להתאים את הציפיות שלנו למציאות. "אתם צריכים להניח שתקבלו 49 דחיות לכל ריאיון", הוא אומר בהרצאה מ-2017, "ואתם ממש חייבים לדעת את זה, כי אם אתם מקבלים 49 דחיות זה לא מכיוון שאתם חסרי תועלת, אלא מכיוון שיחס הבסיס של דחייה הוא 98%. וזה בסדר, כיוון שיחס הבסיס לכל דבר הוא 98%, לא משנה מה תעשו. אבל אתם חייבים לדעת את זה כדי שלא תחשבו שמשהו לא בסדר איתכם. וכמובן שעליכם להצליח רק פעם אחת ואז יש לכם עבודה. זו הגרלת לוטו".
הנתון 98% דחייה אינו הפרזה או פרי דמיונו של פיטרסון. חוזר עליו ב-Psychology Today גם הפסיכיאטר ד"ר פרדריק ניומן. במאמר על התמודדות עם דחייה הוא מציע 3 אסטרטגיות והראשונה היא להכיר את ההסתברות בתחום שבו אתם פועלים. "למשל, שליחת קורות חיים למודעות דרושים נחקרה. בערך 2% מקבלים תגובה. זה לא טיעון בעד הרמת ידיים. המשמעות היא שאפילו אם התעלמו מכם, זה לא אומר שיש משהו לא בסדר בקורות החיים שלכם. זה עניין של סיכויים". ניומן ופיטרסון שניהם מסבירים כי הפתרון לכך הוא פשוט לשלוח יותר קורות חיים ולשנות את מאזן ההסתברות לטובתכם.
צ'סקי וחבריו לא הסתפקו בפנייה לקרן השקעות אחת, הם ניסו את מזלם עם כמה. אל השבע שדחו אותם הם אף פנו במקביל, וזו האסטרטגיה השנייה של ניומן: לעבוד סימולטנית מול מספר גורמים. זה המקום לציין שניומן הוא גם מחבר של חמישה רומנים, וככותב נתקל לא אחת בסירוב של הוצאות לאור. "כשכתב יד נדחה על-ידי מוציא לאור, זה פחות הרסני אם הספר הזה נמצא בבדיקה במקום אחר במקביל". הרעיון הוא להישאר על הסוס כל הזמן, לאפשר לעצמנו מינימום זמן של התבוססות בצער. לא משנה אם אנו מנסים להיכנס לדירה עם שותפים, מחפשים סוכן שייצג אותנו, מתמודדים על מלגה או מפרסמים פוסטים ברשת – כשאנו עובדים עם שורה של חכות, לא רק שעולה הסיכוי ללכוד משהו, אנו גם מורידים את מפלס החרדה כי יש לנו תוכנית גיבוי. אנחנו יודעים שעדיין קיים פוטנציאל בחכה אחרת. שהבעיה שלנו תהיה בסוף באיזו אופציה לבחור. מנג'ר הכדורגל המיתולוגי סר אלכס פרגוסון נהג לכנות זאת "כאבי ראש טובים". חכות מקבילות מייצרות כאבי ראש טובים.
שימו לב: אתם נמצאים באזור ללא סירוב
"לבסוף", כותב ניומן, "זכרו שדחייה אינה בהכרח – למעשה בדרך כלל לא – שיקוף של מי שאתם, מה שכתבתם או הדרך שבה הצגתם עצמכם. אנשים נדחים בשל כל מיני סיבות שאינן קשורות לכישרון […] שאינן אפילו ברורות לאדם האחר, קל וחומר לכם". במילים אחרות, כפי שמסבירה איימי מורין במגזין Inc, לא לאפשר לדחייה אחת או שתיים להגדיר אותנו כאנשים. בטור כותבת מורין על חמש דרכים שבהן נוקטים אנשים בעלי חוסן נפשי בתגובה לדחייה. אחת מהן, כאמור, היא ש"אנשים חזקים מנטלית לא עושים הכללות גורפות כאשר הם נתקלים בדחייה". תגובה נוספת היא הכרה ברגשות הקשים, מתוך ביטחון בכושר ההתמודדות עימם. הכרה ברגשות של תסכול, עצב ואכזבה מסייעת להבין את המצב לעומק, במקום להדחיק או להתעלם. הרגשות הללו, כאשר מטפלים בהם נכון, הם מקפצה של מוטיבציה: מלוא המשקל שלנו הוטח אל הקרש וכרגע הוא מכופף מטה, אבל באותה עוצמה הוא יתיישר ויזניק אותנו מעלה חזרה.
הדרך לטפל ברגשות הקשים, מסבירה מורין, היא להתייחס לעצמנו בחמלה. הנגזרת של כך היא לא לעשות הכללות. חמלה בהקשר הזה משמעה שאנו אמנם מבינים שהדחייה אינה נעימה, אך מסוגלים לבודד את האירוע מעצמנו. זה מקנה לנו נקודת מבט אובייקטיבית, מעט מרוחקת, שמאפשרת לנו לתחקר את האירוע וללמוד ממנו, שזו למעשה תגובה נוספת שמורין מציינת לאנשים חזקים מנטלית.
אבל אולי הדבר המעניין ביותר שהיא מציינת הוא הדרך שבה אנשים בעלי חוסן נפשי תופסים את הדחייה. הם יודעים, היא כותבת, "שדחייה משמשת הוכחה שהם חיים את החיים במלואם". דחייה עבורם היא סימן שהם חצו את גבול אזור הנוחות. המיילים מהקרנות שסירבו להשקיע בסטרטאפ של צ'סקי וחבריו היו אינדיקציה לכך שהם כבר לא שלושה חברים שמנסים להרוויח כסף מהצד בצורה חובבנית, אלא שהם משחקים עכשיו במגרש של הגדולים. אזור הנוחות, בהגדרה, הוא מקום שבו אנחנו לא יכולים, או לא אמורים לקבל דחייה ולהיכשל. כל זמן שאנו מרחפים לנו באזור הזה, אנו בגבולות המוכר והצפוי, אבל סטטיים. דחייה משמעה שניסינו משהו חדש – יכול להיות שהוא גדול עלינו במידה או שתיים, אבל עם עוד קצת התמדה נגדל לתוכו. היא מאותת לנו שאנחנו עוד לא שם, אבל בכיוון הנכון.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
אהוב אותי כמו שאני – מה גורם לנו לחפש אישורים מבחוץ, וכיצד לצמצם את התלות שלנו בהם
סיטואציות מביכות – מתברר שיש להן סיבה טובה ואף כדאי לאמץ אותן אל חיקנו
החיים על פי הסטואים – אנשי יוון העתיקה הבינו את הפשטות שביצירת חוסן מנטלי
עוד מרדיו מהות החיים:
