בהירות מחשבתית היא מסוג הדברים שאנו לא יודעים שחסרים לנו, עד שהם מגיעים. עד כמה אנו מתנהלים ביומיום מתוך צלילות לגבי התכלית שלנו? ג'ון דור, מהראשונים שהשקיעו בגוגל, מאמין כי באמצעות שיטת ניהול המכונה OKR אנו יכולים להבהיר את התכלית, היעדים והתוצאות בעבודה ובחיים הפרטיים כאחד.
ראייה שמתדרדרת באיטיות פועלת על האדם בדרך ערמומית. השינוי איטי ועדין מספיק כדי שלא ניתן יהיה להבחין בו, אבל עקבי וחזק דיו כדי לחולל בעיית ראייה. בשלב מסוים האדם לא רואה טוב מבלי לדעת שהוא לא רואה טוב. התמונה לא חדה כבעבר, אבל אין לו כל כך למה להשוות אותה, אז היא נראית לו רגילה וטבעית. ובכל זאת, משהו מציק לו. האורות מרצדים, צורות מתעוותות ופעם אחר פעם כשהוא מתקרב לעצמים הם מתגלים כשונים ממה שחשב שהם מרחוק. הוא לא רואה בבהירות.
העיניים שלנו הן לא היחידות שנתונות לתהליך הזה. הוא משקף מנגנון כללי יותר שנוכח בחיים של רבים מאיתנו. בתור ילדים אנחנו לא עסוקים במטרות גדולות, וגם כשכן, לרוב הן נתונות לנו מידי המבוגרים. לכן, כשאנו גדלים לא תמיד יש לנו כלים מתאימים להתמודדות עצמאית עם החיים. אנו חיים בחוסר בהירות, אבל לא מבחינים בכך. מדוע אנו עושים את מה שאנו עושים, ובדרך שבה אנו עושים את זה? לאן אנו רוצים להגיע? לא מעט מחזיקים במושג מעורפל בלבד לגבי השאלות הללו. אפשר לנהל חיים שלמים ולא רעים בצורה הזו, אבל כאשר מרכיבים משקפיים מתברר לפתע מה הפסדנו.
ג'ון דור, משקיע בקרנות הון סיכון ומהנדס אלקטרוניקה בהשכלתו, מאמין כי יצירת בהירות כזו עשויה להיות הקפיצה הקוונטית באיכות חיינו. הוא היה מהראשונים שהשקיעו בגוגל, באמזון, בטוויטר ובחברות נוספות שהפכו לענקיות טכנולוגיה. מעבר להשקעה בגוגל, שימש דור יועץ ארגוני לסרגיי ברין ולארי פייג' בראשית דרכם. בהרצאת TED הוא טוען כי אחת הסיבות העיקריות שהובילו את גוגל לדומיננטיות שלה הייתה יצירת בהירות ארגונית בכל הרמות, באמצעות שיטת OKR שמטרתה לחדד לעובדים ולמנהיגים את הדרך, את המטרות ואת היעדים שלהם. הוא מאמין ששיטה זו חיונית לכל ארגון, אך יכולה לעזור גם לפרטים בחייהם האישיים.
האם המובילים יודעים לאן הם לוקחים אותנו?
מצב ברירת המחדל שבו פועלים מרבית הארגונים היום, על פי דור, הוא של חוסר בהירות לגבי תכלית. במילים אחרות, אנחנו מתנהלים כחברה על אינרציה. עצירות למחשבה מתרחשות מדי פעם כשטריגר כלשהו מציף שאלות נוקבות, אבל מעט מסגרות מגבשות לעצמן תמונה מובהקת של תכלית, מטרות ויעדים בתהליך יזום. התוצאה היא שאנו הולכים עם תחושת כיוון כללית, אבל ללא ידיעה ברורה של הדרך. כל זה תקף בכל רמה ארגונית, החל מהחברה האנושית וכלה בצוות עובדים. אפילו ברמת האינדיבידואל.
הדרך שלו להתמודד עם הערפל היא שיטה שלמד ממי שהוא מכנה "המנהל הכי טוב בתקופתו ובכל תקופה אחרת". היה זה מורו, אנדי גרוב, אחת הדמויות המשפיעות על ההתפתחות הטכנולוגית בארצות הברית. גרוב היה דמות נערצת על אנשים כמו סטיב ג'ובס, וספריו היוו את התשתית הארגונית לפריחה של עמק הסיליקון. כמו רבים אחרים, גם דור התאהב באנדי גרוב ושם לו למטרה להפיץ את השקפת העולם שספג ממנו. היא מגולמת במערכת OKR, ראשית התיבות של "יעדים ותוצאות מפתח". "זו שיטה פשוטה", מסביר דור, "היעדים הם מה שהייתם רוצים להשיג. תוצאות המפתח זה איך אני הולך להשיג אותם".
עד כאן נשמע פשוט, אפילו מובן מאליו. הקטע המתעתע הוא רמה אחת מעל יעדים – המטרות. "הרבה מאיתנו מגדירים מטרות לא נכון, ורובנו לא מגדירים מטרות כלל", טוען דור. "הם מגדילים את המכירות, מציגים את המוצר החדש, מגיעים למספרים, אבל חסרה להם תחושת התכלית כדי לעורר השראה בצוותים שלהם". בקיצור, אנחנו שואלים מה ואיך, אבל מתעלמים מה'למה'. ושם, לדעתו, מקור הערפול.
"צוותים המביאים שינוי אמיתי משלבים את השאיפות עם הלהט והתכלית שלהם ומפתחים תחושה ברורה וחזקה של 'למה'". איך נראית תכלית ברורה? דור מציג את סיפורה של חברת נונה והמנכ"לית המייסדת ג'יני קים כמקרה בוחן. ג'יני והוריה היגרו לארה"ב מקוריאה. אחיה הצעיר של ג'יני נולד עם אוטיזם, ובתור ילדה קטנה להורים עם קשיי הסתגלות היה עליה לדאוג לצורכי אחיה מול מערכת הבריאות האמריקאית. החוויה הזו, מספר דור, "עיצבה את השליחות שלה, והשליחות הזו הפכה לחברה שלה". כשבגרה, ייסדה חברה לעיבוד וניתוח נתונים רפואיים, במטרה להנגיש שירותי רפואה איכותיים לכל השכבות. היא כינתה אותה נונה, "אחות גדולה" בקוריאנית.
כשמערכת הבריאות בארה"ב החליטה לערוך שדרוג טכנולוגי, נונה הייתה אחת החברות המועמדות לביצוע. אלא שאז עבדו בה 15 עובדים בסך הכול, ומדובר היה בפרויקט לאומי בקנה מידה עצום. ג'יני עמדה בפני החלטה לא פשוטה: הבחירה הבטוחה יותר תהיה לוותר, והדבר האמיץ והמסוכן היה ללכת על זה. דור מוסיף כי "בכנות, הם לא עמדו להרוויח המון כסף מהפרויקט הזה. זה היה רגע של הימור על החברה שלך". אבל עבור ג'יני, ההחלטה הזו הייתה פשוטה יותר שכן הייתה לה תכלית צלולה ומוצקה בראש – להקל על חייהם של אנשים הזקוקים לשירותי בריאות נגישים, בדיוק כפי שאחיה נעזר בהם. לכן, "היא קפצה על ההזדמנות. היא לא נרתעה".
צלילות מחשבתית פותחת את טווח הנגיעה שלנו
פרויקט השדרוג הטכנולוגי של מערכת הבריאות האמריקאית הצליח למרות האתגרים האדירים, ודור תולה את ההצלחה ב'למה': ה"סיפור של ג'יני מלמד אותנו שהבנה עמוקה של 'למה' יכולה להיות כן השיגור אל עבר היעדים שלנו". סיפור הצלחה נוסף שייך למוזיקאי בונו, סולן להקות U2. דור מסביר כי הוא ממחיש את שלב ה'מה' – יעדים, שמגיע אחרי ה'למה' של התכלית. הוא מציג קטע מדברי בונו שבו הוא מספר על ארגון הצדקה שלו: "לאילו פעולות התשוקה שלך מובילה אותך? אם הלב לא מוצא את הקצב המושלם עם הראש, אז התשוקה שלך לא שווה כלום. שיטת OKR מעבדת את הטירוף, את הכימיה שמוכלת בפנים. היא נותנת לנו סביבה לסיכונים, לאמונה, מקום שבו כישלון הוא לא עילה לפיטורים. וכשיש לך את השיטה והמקום האלו והאנשים המתאימים, הקסם נמצא מעבר לפינה".
השלב השלישי הוא 'איך' הנוגע לתוצאות המפתח. כאן הוא משתמש בסיפור שבו לקח חלק אישי מרכזי, בניית גוגל. "ב-1999 הצגתי את OKR למייסדים של גוגל, לארי וסרגיי", משחזר דור. השניים, שהיו בראשית דרכם וטרם גיבשו מדיניות ארגונית השיבו כך: "אין לנו דרך אחרת לנהל את החברה הזו, אז ניתן לזה הזדמנות". השיטה הוטמעה ב-DNA של החברה ועד היום העובדים מתנהלים אל מול תוצאות מפתח.
קצת פחות מעשור מאוחר יותר, עובד החברה בשם סונאר פיצ'אי מינף את השימוש בתוצאות מפתח כדי להביא לביתנו את דפדפן האינטרנט גוגל כרום. "הוא הרהר רבות בבחירת תוצאות המפתח שלו. איך מעריכים את הדפדפן הטוב ביותר? […] הוא אמר: מספר המשתמשים. מכיוון שהמשתמשים הולכים להחליט אם כרום הוא דפדפן מצוין או לא". בשנתיים העוקבות הוא נכשל כישלון חרוץ. כמות המשתמשים לא התקרבה ליעד. ולמרות זאת, בכל שנה הכפיל את היעד. הוא דבק בגישה, האמין בקונספט ועשה כל שביכולתו כדי לקדם את הפרויקט, טכנולוגית ושיווקית. ואכן, בשנה השלישית חלה הקפיצה הקוונטית. מ-9 מיליון משתמשים בשנה הראשונה, הוא צמח ל-111 מיליון. "וזו הסיבה שאני אוהב את הסיפור הזה", אומר דור. "לא בגלל הסוף השמח, אלא כי הוא מספר על מישהו שבוחר את המטרה הנכונה בקפידה, ואז דובק בה שנה אחר שנה אחר שנה".
דור אינו תחת הרושם שצלילות הראייה היא תחליף למנהיגות ותרבות, "אבל כשהיסודות האלה קיימים, הם יכולים לקחת אתכם אל פסגת ההר". ומה בחיים הפרטיים? הוא מציע להקדיש זמן לכתוב את הערכים שלנו ולחלץ מתוכם את תכליתנו, ולאחר מכן להגדיר יעדים ותוצאות מפתח. "אנחנו יכולים לקחת את OKR מעבר לעסקים שלנו. אנחנו יכולים לקחת אותם אל המשפחות שלנו, לבתי-הספר, אפילו לממשלות שלנו".
הניסיון להתגבר על ראייה מטושטשת ללא משקפיים מתיש וגורם לכאבי ראש. בסוף מתייאשים ומתחילים לקבל את העובדה שהמציאות שלנו חלקית. זה מצמצם אותנו לטווח המיידי והקרוב, שכן כל ניסיון להביט רחוק עולה בתוהו. בסוף אנו שוכחים שהאפשרות לראות לטווחים האלה בכלל קיימת. בהירות לגבי התכלית, היעדים והמטרות מאפשרת להתנהל במרחב פתוח ועשיר בפרטים. היא מאפשרת לזהות הזדמנויות מרחוק, ובמקביל הופכת כל רגע ורגע למשמעותי יותר.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מהי "חשיבה אחורה" וכיצד התפיסה המקורית הזו יכולה להוות יתרון בהשגת מטרות
השילוב הבלתי שגרתי של תכונות וכישורים שהופך אדם למנהיג יוצא דופן
האם אנחנו נולדים עם ייעוד וכל שנותר לנו הוא למצוא אותו? מחקר חדש מגלה
עוד מרדיו מהות החיים:
התעוררות: גליה גלעדי מזמינה אתכם להתעורר יחדיו בכל בוקר, עם מוזיקה מעולה
