מהריאליזם הקסום של גבריאל גארסיה מרקס ועד להגיגים הפילוסופיים של אלבר קאמי – 11 ציטוטים מזכירים לנו מדוע יוצרים אלו זכו לאות ההוקרה הנחשב ביותר שסופר יכול לזכות בו, וכיצד יצירותיהם השפיעו על העולם.
קומץ יחידי סגולה ניחנו בכישרון מעורר התפעלות לתרגם את חוויות חיינו הגדולות ביותר לכדי מילים בודדות. פרס נובל לספרות, המוענק מדי שנה מאז 1901 לפי צוואתו של אלפרד נובל לסופרים שלהם "יצירה אידאליסטית יוצאת מן הכלל", הוא הכרה ביכולת יוצאת דופן זו.
חתני הפרס הם לא רק מספרי סיפורים פנומנליים, אלא גם פילוסופים, הוגי דעות ואמנים, המשתמשים בכישרונם כדי לחקור את החברה האנושית, לתת ביטוי לחוויות אנושיות אוניברסליות ולעורר שיח ציבורי משמעותי.
מעבר לאות הוקרה על פועלם, הענקת הפרס מאשררת כל שנה מחדש את הבעת האמון שלנו כחברה בכוחה של האמנות בכלל ושל הספרות בפרט לשנות לטובה את העולם.
מסע בין כמה מהציטוטים הזכורים ביותר מתוך יצירות מופת ספרותיות מזמין אותנו להיזכר בסיבות שבעטיין זכו כותביהן להשאיר חותם על התרבות העולמית.
1. "אם האחרים היו שומעים אותי מדבר בקול היו חושבים שאני משוגע. אבל מכיוון שאני לא משוגע, לא אכפת לי".
הזקן והים, ארנסט המינגווי. על פי ועדת הבחירה, הפרס הוענק לו "בזכות שליטתו באמנות הסיפור, כפי שהודגם לאחרונה ב'הזקן והים', והשפעתו הניכרת על הסגנון העכשווי".
2. "פחד אינו יכול לפגוע יותר מאשר חלום".
בעל זבוב, ויליאם גולדינג. "בעבור הרומנים שלו, אשר בחדות האמנות הסיפורית הריאליסטית שלהם וברבגוניות ובאוניברסליות של המיתוס, מאירים על המצב האנושי בעולם של ימינו".
3. "אדם יכול להרגיש זקן אם הוא חדל להתעניין בחדש, מפסיק להתפעל מן העולם החיצון ומהאהבה. אבל אדם שמתייחס לרגשותיו ולרגשותיהם של אנשים אחרים בשמחה ובכבוד ושומר על סקרנותו, נשאר צעיר תמיד".
מאה שנים של בדידות, גבריאל גרסיה מארקס. "על הרומנים והסיפורים הקצרים שלו, שבהם משולבים הפנטסטי והריאליסטי בעולם דמיוני עשיר ומורכב, המשקפים את חייה וסכסוכיה של יבשת".
4. "הם לא האמינו במגפות. המגפה אינה לפי שיעור מידתו של האדם, לכן הוא אומר לעצמו שהיא דבר לא ממשי, חלום רע שיחלוף. אבל לא תמיד הוא חולף, ומחלום רע לחלום רע, האדם הוא שחולף, ובראש ובראשונה ההומניסטים, מפני שלא נקטו אמצעי זהירות".
הדבר, אלבר קאמי. "על יצירתו הספרותית החשובה, שבכנות חדת אבחנה מאירה את בעיות המצפון האנושי של ימינו".
ספסל רחוב מצויר בהשראת ספר הג'ונגל בתערוכה לעידוד קריאה בלונדון. צילום: Eugene Regis on Shutterstock
5. "אם הוא צריך מיליון דונם כדי להרגיש עשיר, נראה לי שהוא צריך את זה כי הוא מרגיש נורא עני בפנים, ואם הוא עני בפנים, אז שום מיליון דונם לא יגרמו לו להרגיש עשיר, ואולי הוא מאוכזב מכך שדבר שהוא יכול לעשות לא יגרום לו להרגיש עשיר".
ענבי זעם, ג'ון סטיינבק. "על כתביו הריאליסטיים ומלאי הדמיון, המשלבים הומור אוהד ותפיסה חברתית חדה".
6. "התשובות אינן מגיעות תמיד כאשר יש לנו צורך בהן; לפעמים התשובה היחידה היא פשוט לחכות לבואן".
על העיוורון, ז'וזה סאראמאגו. "שבעזרת משלים המונעים על ידי דמיון, חמלה ואירוניה, מאפשר לנו שוב ושוב לתפוס מציאות חמקמקה".
7. "אי אפשר היה לסמוך על שום דבר בעולם שבו אפילו כשהיית הפתרון היית הבעיה".
חמדת, טוני מוריסון. "שעם רומנים שמאופיינים בכוח החזון ובאווירה פואטית, מפיח חיים בהיבט חיוני של המציאות האמריקאית".
8. "כשאני רואה קטנים עומדים במקום גדולים ודלי מעש במקום אנשי מעשה מצטער אני על דור זה שעיניו לא ראו רוממותן של ישראל והוא סבור שלא הייתה לישראל רוממות מעולם".
אורח נוטה ללון, ש"י עגנון. "בעבור אמנותו הנרטיבית האופיינית, השזורה מוטיבים מחיי העם היהודי".
9. "המחפש, אמר סידהרתא, פעמים עיניו עשויות לראות רק את מבוקשו, ואין הוא מסוגל למצוא דבר ולפתוח ליבו לשום דבר, כיוון שאינו מהרהר אלא במבוקשו, כיוון שהוא חותר למטרה, כיוון שהוא כפוי למטרה. לחפש, משמע היות לך מטרה. למצוא, משמע היותך בן חורין, היות ליבך פתוח נטול מטרה. אתה, מכובדי, אפשר באמת מן המחפשים אתה, שכן בנהייתך אחר מטרתך יש שנעלם ממך הקרוב לעיניך."
סידהרתא, הרמן הסה. "עבור כתביו מלאי ההשראה, שיחד עם הנועזות וחדותה ראייה מדגימים את האידיאלים ההומניטריים הקלאסיים ואיכויות הסגנון הגבוהות".
10. "הסוד הגדול, אלייזה, הוא לא להיות עם נימוסים רעים או נימוסים טובים או כל סוג אחר של נימוסים ספציפיים, אלא לנהוג באותו האופן לכל הנפשות האנושיות: בקיצור, להתנהג כאילו היית בגן עדן, שם אין קרונות מחלקה שלישית, וכל נפש אחת טובה בדיוק כמו נפש אחרת".
פיגמליון, ג'ורג' ברנרד שו. "על עבודותיו המאופיינות הן באידיאליזם והן באנושיות, בסאטירה מעוררת השראה שלעיתים קרובות רוויה ביופי פואטי ייחודי".
11. "לדברי החיות, הסיבה לכך שאינן מתקרבות לבני האדם, היא שהאדם הוא החלש והפגיע ביותר מכל היצורים החיים, ויהיה זה חוסר ספורטיביות לגעת בו".
ספר הג'ונגל, רודיארד קיפלינג. "בהתחשב בכוח האבחנה, מקוריות הדמיון, עוצמת הרעיונות וכישרון הסיפור המדהים שמאפיינים את יצירותיו של מחבר בעל שם עולמי זה".
תמונת כותרת: תמונה: Matias North on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
ספרים – כדאי שיהיו בסביבה, גם אם אין לנו זמן או כוונה לקרוא אותם עד המילה האחרונה
הסיפור שאינו נגמר – מה מתדלק את הרומן הנצחי שלנו עם נרטיבים?
מה הופך ספר ילדים לקלאסיקה? 5 סימנים שיעזרו לכם לזהות
עוד מרדיו מהות החיים:
