הפעולות הקטנות ששומרות אותנו מאוזנים

כיצד מעשים זניחים לחלוטין עשויים להשפיע על המצב התודעתי שלנו ולפתח בנו חוסן מנטלי? הלוגיקה שמסבירה את קסם הפשטות.

בועז מזרחי | 14 פברואר, 2018

זה אחד מהבקרים האלה שאתם לא יודעים להסביר מדוע, אבל עוד לפני שצחצחתם שיניים ברור לכם שמכאן ואילך היום הזה הולך להתדרדר. השאלה היחידה היא כמה מהר וכמה תלול. זה מתחיל במבט לא מחמיא במראה, ממשיך במפגש בין הזרת לפינת הקיר במה שמרגיש כמו 60 קמ"ש, אתם לא מוצאים את המפתחות כבר עשר דקות, כשסוף סוף יצאתם הבנתם שאת הארנק השארתם בכיס של המעיל ואולי כדאי לעצור לפני שנכנסים לפקקים של הבוקר.

התחלות כאלה עלולות לצבוע את כל היום שלנו בגוון עגמומי, וסיכוי גבוה שגם האינטראקציות הבינאישיות שלנו ייראו ככה, כמו גם איכות הפעולות שלנו. וזו לא סתם תחושה. אלכס פרדרה מה- British Psychological Society מציג, למשל, מחקר שגילה כי חשיפה לגסות רוח בבוקר עלולה לגרום לנו לתפוס באופן שלילי את שארית היום, להפחית את כושר ההתמודדות שלנו עם משימות ומטלות ואף להימנע משיחות עם עמיתים לעבודה. אז נכון שיום שהתחיל לא טוב לא בהכרח קשור לגסות רוח של מישהו כלפינו, אבל אפשר לעשות הקבלה אינטואיטיבית לגבי התוצאות. יום חלש כזה יכול לאדות את כל הביטחון העצמי שצברנו במהלך חיינו ולפגוע מהותית בתפקוד שלנו, לעיתים עד כדי שיתוק. ובזמן שגסות רוח היא תירוץ מובהק שאפשר לעבד ולהתמודד עימו, למרבה התדהמה יש ימים שמתגלגלים כך ללא סיבה נראית לעין. פשוט התעוררנו על רגל שמאל, כפי שאומר הביטוי.

בימים כאלה, פתחנו ואמרנו, השאלה היחידה שעולה לנו בראש היא כמה מהר ותלול היום יתדרדר. אבל למעשה זה לא מדויק. כשאנו מביטים על סיטואציות כאלה מבחוץ ולא תוך כדי התרחשותן, הנוחות של הריחוק מאפשרת לנו בחינה קרה ושקולה של שאלות נוספות. הבולטת ביותר על הפרק היא האם יש משהו שאפשר לעשות כדי לחלץ את עצמנו מהדכדוך הדטרמיניסטי שלכאורה הולך לאפיין את היום הזה, ומההשלכות שלו על תפקודנו במשימות ובמערכות יחסים.

מהימים האלה. צילום: ArtOfPhotos / shutterstock

בלי להסתבך – איך עוברים את היום הזה?

כדי לבחון את אופן ההתמודדות צריך קודם לפרק את הגורם למרכיביו. אבל מאחר שאנחנו לא תמיד יודעים מה הסיבה הספציפית, אפשר לנסות לטפל בתופעה הכללית. נראה כי חלק ניכר מהבעיות נגרם עקב אובדן ביטחון והתגנבות מכרסמת של ספק עצמי. הרי מיד כשהתעוררנו, יחד איתנו התעורר הספק בכך שאנחנו הולכים לכיוון טוב היום. פסיכולוגים יודעים לספק עצות מחכימות להתמודדות עם ספק עצמי. כפי שכותבת לינדה פלנגן במגזין של רשת הרדיו האמריקאית KQED, ספק עצמי הוא תופעה שמלווה רבים מאיתנו באופן קבוע. היא מביאה שלל עצות מלומדות שמסייעות להתמודד עם ספקות. בתור התחלה היא אומרת כי ניתן לשנות את האופן שבו אנו תופסים את הספק ולהביט עליו כעל אלמנט בונה. דבר נוסף הוא התעמתות עם מחשבות כמו "אני לא מוצלח" באמצעות בדיקה פשוטה – האם זו עובדה מוכחת או מחשבה? על פי עצה אחרת עלינו להשוות את עצמנו לנקודת זמן אחרת בעבר ולבחון כיצד התקדמנו, ומהצד השני לדמיין את ההצלחה העתידית שלנו. ולבסוף קיימת גם טכניקה של התמקדות בתהליך ולא בתוצאה.

שיטות התמודדות פרקטיות אלה ככל הנראה מביאות תוצאות טובות בטווח הארוך, ואכן, פלננגן מדברת על ספק עצמי כעל תופעה דומיננטית שנמצאת ברקע תמיד. אבל כאשר מדובר בימים שהם סתם סטיית תקן משגרה חיובית נורמלית, הרציונליות של השיטות הללו עלולה להיות להן לרועץ. האם הן יעבדו כשאנו עוברים הצפה של ספק עצמי, תחושת כישלון וחוסר אונים? לא בהכרח. נטייתם של ימים כאלה היא לתעתע במחשבתנו – הם גורמים לתחושת חוסר מסוגלות, מה שמונע מאיתנו ליישם פרקטיקות חכמות ושיטתיות. מכיוון שהספק אינו רציונלי, וכך גם הלך הרוח של היום כולו, ביצוע פעולות רציונליות מורכבות לא עומד על הפרק. זה מעגל סגור ששומר אותנו למטה, מעין תקיפה אוטואימונית של כוח הרצון והמוטיבציה אם תרצו.

הנטייה הטבעית שלנו בזמנים כאלה היא התכנסות פנימה ולא ניסיון לכבוש את העולם. ולכן, אולי הדבר היעיל ביותר הוא פשוט לזרום עם התחושה ולגזור ממנה את אופן ההתמודדות. יש לוגיקה מאחורי תפיסה זו: אם נראה שהכול גדול עלינו, מדוע לא להתחיל בקטן ופשוט? זוהי גם גישתו של פרופסור מייק אוונס, מומחה לרפואת משפחה מאוניברסיטת טורונטו שעבודתו מתמקדת ברפואה מניעתית. ד"ר אוונס מפעיל בלוג וידיאו שבו הוא חולק עצות בריאותיות עם הקהל, ואת אחד הסרטונים הקדיש לנושא שאולי אינו רפואי מובהק אבל בהחלט יכול להשפיע על המצב הפיזי, תחת הכותרת – "מה אפשר לעשות כדי לצלוח שבוע אומלל?"

פעולות קטנות בונות בסיס איתן

"לפעמים פשוט יש לכם יום חלש, או שבוע חלש", אומר אוונס, "מציף, עצוב, מלא חרדה וחרטה". הוא טוען, כפי שכתבה פלנגן, שיש הרבה גורמים שאפשר לדבר עליהם וטקטיקות ליישם, "אבל לפעמים אנשים רוצים את העצה שתעזור להם רק לעבור את היום, והנה מה שיש לי לומר – פשוט תורידו הילוך ותיצמדו לדברים הבסיסיים". כאשר אנחנו מרגישים שעול כל העולם על כתפינו, סביר להניח שטיפוס על פסגות לא יניב תוצאות טובות. ולכן, אוונס מציע לבצע פעולות קטנות שבאופן שגרתי אנו לא מייחסים להן חשיבות ממשית. למשל, ללכת לישון מוקדם, לבשל ארוחה טובה, לפגוש חבר, לארגן ולנקות את סביבתנו או לצאת לטיול רגלי בחוץ. אם בכל זאת אתם חייבים להשלים משימה מאתגרת, אוונס מציע לחבר אותה לגמול שיעניק לנו הנאה פשוטה. למשל להתנות אימון כושר ביציאה לסרט לאחר מכן.

הרעיון הוא לעצור, לתת לתקופה המדוכדכת לחלוף, ולהמשיך באנרגיה מחודשת. כאשר אנחנו למטה, וקשה לנו לעבוד על דברים מורכבים, עולים הסיכויים שלנו לבצע טעויות, מה שיכול לדרדר את המצב עוד יותר, בייחוד כאשר מדובר בדברים בעלי משמעות. כשנצמדים לפשטות אנחנו מנטרלים את הסיכון הזה. "אני כותב הרבה ותמיד נדהם איך אני חושב שמאמר מוכן, אבל כשאני נותן לו כמה ימים וחוזר אליו יש לי בהירות רעננה שמקלה על עריכה פשוטה. אני חושב שהחיים דומים לזה קצת". לדבריו, לא מדובר בגישה עם בסיס נתונים מדעי, אלא במשהו שנובע יותר מהשכל הישר, לאור אורח החיים העסוק שלנו. "לפעמים אנחנו פשוט צריכים לקחת לעצמנו הפסקה. לעצור, לדאוג לעצמנו, לנשום".

אכן, לתפיסה הזו אין ראיות מחקריות למכביר. מה שיש לה הוא ככל הנראה שווה ערך בהרבה – מבחן התוצאה. היצמדות לפעולות הפשוטות כדי להתגבר על מכשולים היא גישה שמגובה בניסיון חיים עצום. למעשה, היא עברה את אחת מבדיקות השטח ומבקרות האיכות המחמירות בעולם – מסלול ההכשרה של יחידת אריות הים, הקומנדו הימי האמריקאי. בשנת 2014 זכו הסטודנטים של אוניברסיטת טקסס לקבל את האדמירל וויליאם מק'רייבן כנושא נאום הסיום, שהתברר מאוחר יותר כאחד הנאומים הכי מעוררי השראה של השנים האחרונות, עם מיליוני צפיות בגרסאות המקוצרות והמורחבות שלו. בשיתופים ברשת זכה הנאום לכותרת – "אם אתם רוצים לשנות את העולם, התחילו בלסדר את המיטה שלכם", על שם קטע הנאום שזכה לפופולריות הגבוהה ביותר.

בקטע קצר זה חושף מק'רייבן את הקהל לתהליך ההכשרה של לוחמי יחידת אריות הים שבה שירת ופיקד על צוותיה המובחרים. שם, במסלול, כל יום הוא יום אומלל. קטע הנאום הזה חושף את הרציונל שמאחורי הדבקות בפשטות. כך מסביר אותו האדמירל: "אם אתם מסדרים את מיטתכם בכל בוקר, השלמתם את המשימה הראשונה של היום. היא תעניק לכם תחושת גאווה קטנה, ותעודד אתכם להשלים משימה נוספת. ועוד אחת, ועוד אחת. ובסוף היום, המשימה האחת שהושלמה תהפוך למשימות רבות שהושלמו". כמו העיקרון המתמטי של פירוק לגורמים, שמאפשר לנו להתמודד עם מספר גדול בנתחים קלים יותר לעיבוד.

אך הפעולות הקטנות הן לא רק הניצוץ שמניע את האינרציה, יש להן גם ערך בפני עצמן. מק'רייבן ממשיך: "זה גם יחזק את העובדה שהדברים הקטנים בחיים משנים. אם אתה לא מסוגל לעשות את הדברים הקטנים נכון, לא תוכל לעשות נכון את הדברים הגדולים". במובן הזה, ההתנהלות שלנו בחיים היא כמו ארכיטקטורה – היסודות הפשוטים צריכים להיות איתנים בכדי לבנות עליהם מגדלים גבוהים. "ואם במקרה היה לכם יום אומלל", הוא משלים את הרעיון, "אתם תחזרו הביתה למיטה מסודרת. שאתם סידרתם. ומיטה מסודרת נותנת לכם עידוד שמחר יהיה טוב יותר".

מק'רייבן ממשיך וחולק עצות שערכן לא יסולא בפז, ויישומן עשוי לעזור לנו לעבור את אחת ההכשרות הקשות בעולם. הדברים שהוא אומר על נחישות, על אחווה, על אומץ ועל רוחב לב הם אבני הבניין של הצלחה בקנה מידה הכי גבוה שאפשר לחשוב עליו. אבל הפעם לא ננסה לבלוע הכול יחד. הפעם אנחנו שואפים לעשות קודם כל צעד אחד. לדבוק בפשטות.

תמונת כותרת: Yana Mavlyutova / shutterstock