התועלות המגוונות שמפיק המוח ממנוחה וכיצד סאונד יכול לעזור ולשפר את האפקטיביות של השינה העמוקה.
במהלך יום טיפוסי העיניים, האוזניים ושאר החושים קולטים מידע רב מהסביבה. המוח עושה במידע הזה שימוש מיידי לצרכים שונים, אבל הזמן שבו הוא נצרב בתוכנו והופך לחלק אינטגרלי מהזיכרון הוא הלילה. וליתר דיוק, זה קורה בשלב מסוים בשינה שמכונה שינה עמוקה. זה הזמן שבו ההכרה שלנו נמצאת בשיא מנוחתה והמוח פנוי לבצע פעולות תחזוקה, עדכון וארגון. שינה עמוקה היא שלב קריטי לתחושת הרעננות ביום המחרת, אך גם לביצועי המוח בטווח הרחוק.
השאיפה שלנו, אם כן, היא שינה עמוקה איכותית וטובה. אבל שאיפות לחוד ומציאות לחוד. הפרעות שינה הן תופעה נפוצה בקרב חלק ניכר מהאוכלוסייה. רבים מאיתנו לוקים בשינה קלה, קשיי הירדמות, התעוררות אקראית באמצע השינה ושאר מרעין בישין של אישון ליל. התפתחות טכנולוגית במחקר חושפת עד כמה באמת חשובה השינה לבריאות ולתפקוד המוח, מה שעלול להדיר שינה מעינינו עוד יותר. אך מלבד חדשות על מה אנו מפסידים מחוסר שינה, חקר המוח הישן מביא עימו גם פתרונות.
ללא קשר לאיכות השינה שלנו, הטכנולוגיה שמפתח ד"ר דן גרטנברג, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה, נודעת לכל אחד. הוא מספר כי במעבדה בגרמניה גילו כיצד צלילים מסוימים מסוגלים לשפר את האפקטיביות של השינה העמוקה, ולאחר שבחן את העניין החל לפתח מכשור על בסיס הממצאים. בהרצאת TED מסביר גרטנברג מה המשמעות של שינה עמוקה, אילו תועלות היא מספקת וכיצד צלילים בתדר של גלי הדלתא, המאפיינים את המוח בשלב הזה, מגבירים את פעולתו וכתוצאה גם את התועלת שאנו מפיקים מהשינה.
השעון הביולוגי משלם את מחיר הטכנולוגיה
מהלך ההיסטוריה הביא אותנו לשלב שבו צרכים ביולוגיים באים לא פעם בעדיפות שנייה לנורמות תרבותיות. עבודה עד שעות מאוחרות בלילה אינן דבר חריג מאוד היום, כמו גם לילות לבנים שתפקידים מסוימים מחייבים מדי פעם. לא אצל כולם, אבל אצל מספיק כדי שזה ייחשב לתופעה מטרידה. במקביל אנו נמצאים תחת לחצים עצומים, ומחקרים מראים שנוכחות הסטרס ועוצמתו נמצאות בעלייה מתמדת בחברה המערבית. כך שזה לא ממש משנה אם השינה שלכם באופן טבעי עמוקה או רפויה, כולנו נתונים להשפעות הסביבתיות.
"מסיבה כלשהי החלטנו להתהדר בכך שאנו יכולים לתפקד כראוי עם שינה מועטה", אומר גרטנברג, אך מסביר כי יש לכך השפעה כפולה. בטווח המיידי, "השעון הביולוגי מכתיב את רמת האנרגיה שלנו במהלך היום" ושינה בלתי סדירה משמעה אנרגיה נמוכה, עייפות ושחיקה. בטווח הרחוק, "זה מסתכם במשבר בריאותי רציני. רובנו יודעים ששינה דלה קשורה למחלות כמו אלצהיימר, מחלות לב וכלי דם, שבץ וסכרת". לכל אלה יש להוסיף השפעות קוגניטיביות-רגשיות, כמו פגיעה ביכולת קבלת החלטות ובאמפתיה. במילים פשוטות, ללא שינה נאותה אנו נפגעים בכמה וכמה ממדים מרכזיים בחיינו.
אבל, כאמור, המחקר מביא עימו לא רק את הנזק האפשרי, אלא גם פתרונות. וכמי שחוקר את התחום, גרטנברג היה הראשון לנסות חלק מהשפע שקיים בשוק. "ניסיתי, באופן מילולי, כל גאדג'ט, פטנט, מכשיר וטריק שבנמצא", הוא מעיד, כמו גם שינוי תזונה, התאמת חשיפה לאור ועוד. "אבל עדיין לא הצלחתי למצוא דרך להשיג שנת לילה עמוקה יותר". מעבדה בגרמניה, לעומת זאת, דווקא כן הצליחה למצוא דרך. גרטנברג פגש עמית מהרווארד, דמטרי גרשנקו, שהכיר לו עבודה חדשה של המעבדה אשר גילתה כי צלילים מסוימים יכולים להעצים את שלב השינה העמוקה ולייעל את האפקטיביות שלו. "מעבר לכך, המעבדה הוכיחה שתוכלו לשפר את תפקוד הזיכרון ביום הבא בעזרת הצלילים האלו".
במה שונים הצלילים הללו מצלילים אחרים, ובכלל מפתרונות קודמים? ראשית, לא מדובר על צלילי הרגעה טבעיים או על רעש לבן שעשויים לפעמים בחלקם לעזור לשלב ההירדמות. כאן מדובר בצלילים בעלי דפוס גלי שאינם בהכרח נעימים לאוזן או בעלי אפקט הרגעה. הם נשמעים יותר כמו פעולת מכונה. שנית, הצלילים מכוונים ישירות לשלב השינה העמוקה ומותאמים לו בדיוק. התדר שלהם מותאם לתדר גלי המוח. לכן ספק אם הם יעזרו לכם להירדם, אולי דווקא ההיפך. הם יעילים כאשר אנחנו כבר בשלב השינה העמוקה. גרטנברג התרשם והחל לעבד את המחקרים לטכנולוגיה שימושית. בניסויים שערך לטכנולוגיה החדשה שלו גילה כי אכן מתקיים אפקט הגברה של גלי הדלתא בשינה העמוקה.
גלי המוח שאחראים על האישיות והזיכרון
את גלי הדלתא מכנה גרטנברג "גלים שיקומיים", מכיוון שהם מאפיינים את שלב העבודה העיקרי של המוח בלילה. "כיום אנו יודעים שבאופן כללי לשינה 3 שלבים: שינה קלה, ריצודי עיניים מהירים או רע"מ (REM) ושינה עמוקה", הוא מסביר. בגרף, המשווה את שלושת השלבים למוח ער, ניתן לראות כי בזמן ששני הראשונים דומים פחות או יותר לגלי המוח בשעות היום, בשינה עמוקה הגלים נראים בעלי תנודות חדות מאוד וכן בעלי שיאים ארוכים יותר. זה משקף הכרה שנמצאת בנתק משמעותי מהמציאות לעומת השלבים האחרים. בזמן שההכרה שלנו נמצאת בפעילות מינימלית, המוח עסוק בפעילות עצבית חשובה מאוד. "שינה עמוקה היא הדרך שבה אנו ממירים את כל האינטראקציות שאנו חווים במהלך היום לתוך הזיכרון לטווח-הארוך שלנו, ולאישיותנו", מסביר גרטנברג. כלומר, מעבר למשמעות של שינה עמוקה למיצוק הזיכרון וליכולת הלמידה, היא מסייעת לנו לעצב את מי שאנחנו. שינה עמוקה במובן הזה היא מעין כור היתוך שבו כל החומרים שאנו מלקטים במהלך היום מתלכדים לתוך התבנית האישיותית שלנו. שם מתרחשת בניית התודעה והצמיחה שלנו כבני אדם. במקביל, יש לשלב הזה תפקיד בהחלמת תאים ובשמירה על פעילות מוחית תקינה.
בחזרה למעבדה של גרטנברג. המכשיר הלביש הקטן שפיתחו הוא ועמיתיו הצליח לזהות את שלב הכניסה לשינה עמוקה והפעיל את הצלילים. בתרשים גלי המוח של אחד הנבדקים ניתן לראות את האפקט. גלי הדלתא נראים רגילים עד תחילת השמעת הצלילים בעלי אותו התדר, ומכאן הם נראים כמו על סטרואידים. "דפוס הצלילים הזה מפעיל במח שלכם את היכולת לייצר עוד מגלי הדלתא השיקומיים האלו", אומר גרטנברג, ומוסיף כי כשהמשתתפים בניסוי נשאלו לגבי הצלילים, לא היה להם כל זיכרון בנוגע לקיומם.
נכון לכתיבת שורות אלה הטכנולוגיה הזו עדיין בפיתוח, וגרטנברג מאמין כי ייתכן שבעתיד הלא רחוק יהיה ניתן לשפר את איכות השינה באמצעות ענידת מכשיר קטן. אם זה אכן יקרה, המשמעויות עבור רבים עשויות להיות מרחיקות לכת. שיפור מיידי באיכות החיים, הגברת כושר הזיכרון, בריאות קוגניטיבית לטווח ארוך, עלייה באיכות האינטראקציות החברתיות שלנו ויעילות גבוה יותר של כושר הלמידה ועיצוב האישיות. בניגוד לתפיסה שלפיה המוח שלנו רדום כשאנו ישנים, זוהי רק ההכרה שמתנתקת. המוח ממשיך בפעילות כל הזמן, וכמו רבים מאיתנו, את העבודה העמוקה ביותר מעדיף לעשות בתנאים של מינימום הפרעות והסחות דעת מהחושים ובכלל. צלילי הדלתא, אם כן, הם התגבור שבא לסיועה של משמרת הלילה.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
אין כמו קרן שמש דבר ראשון בבוקר – כך שעון החורף מועיל למוח ומשפר פרודוקטיביות
אזור הדמדומים של התודעה – מה קורה במוח בשלב המעורפל רגע לפני שאנו נרדמים
האם נמצאה הסיבה שבגללה בני האדם ושאר בעלי החיים ישנים?
עוד מרדיו מהות החיים:
