בניגוד לאמונות פופולאריות, בינה מלאכותית שונה מאוד מהאופן שבו פועל המוח האנושי. כשעומדים על ההבדלים הבסיסיים ביניהם, ניתן גם להבין יותר את אופי היחסים המיוחדים שממשיכים להירקם בין אדם למכונה. מהם חסרונותיה ויתרונותיה של הסימביוזה הזו, ומה צופן לה העתיד?
המגמות בתחום הבינה המלאכותית מעוררות התרגשות רבה, ובה בעת גם פחד מן הלא נודע. מדברים עליה בכל מקום, מהללים אותה ומזהירים מפניה, אך אולי יותר מכל נוכחת ההרגשה שזהו מן כוח בלתי נמנע שאנו לא יודעים לצפות. נרטיבים תרבותיים, סיפורי מדע בדיוני, עתידנים, קונספירטורים וכן פסיכולוגיה אנושית בסיסית הביאו לכך שהתקבעו בנו מספר תפיסות בנוגע לאופן פעולתה ועתידה של הבינה המלאכותית. לשמחתנו או לצערנו, חלקן אינן מציאותיות כלל. 3 כתבי טכנולוגיה מסירים את הערפל מעל 5 מהרווחות שבהן.
1. מכונות הן אובייקטיביות וניטרליות
דעה רווחת היא שמכונות הן אובייקטיביות באופן מוחלט ולא מוטות בשום צורה כפי שבן אדם עשוי להיות. ההנחה הזו רחוקה מלהיות נכונה. אחרי הכול, כל הידע שעליו מתבססים אלגוריתמים של AI נוצר או נאסף על ידי בני אדם. על כן, בלתי נמנע שהתוצרים שהם מפיקים יכילו העדפות אנושיות.
מרתה טנבה מספרת ב-365Data Science על מקרה בולט בחברת אמזון, שם נעשה שימוש בכלי ניסיוני לדירוג מועמדים לעבודה. עם הזמן התברר שהאלגוריתם מעדיף באופן ברור מועמדים גברים לתפקידים טכניים ומעניק להם דירוג גבוה יותר בהתאמה למשרות מאשר נשים. התברר כי האלגוריתם התבסס על תבניות בקורות חיים קודמים של מועמדים שהתקבלו לחברה במשך עשור. מכיוון ששוק ההיי-טק והטכנולוגיה נשלט ברובו על ידי גברים, המשיך האלגוריתם להנציח את ההעדפה והפלה קורות חיים בעלי סממנים נשיים.
“אקדמאים בתחום ה-AI מזהירים זה זמן רב שהטיה היא אחת מהסכנות העיקריות שמהן צריך להיזהר בעולם שבו מחשבים עשויים לקבל החלטת עבורנו", מוסיף ברנרד מאר ב-Forbes, ולכן חלק גדול מן המחקר בתחום האתיקה של AI מתמקד במזעור ההשפעה של ההטיה האנושית על הדאטה.
2. בינה מלאכותית פועלת כמו המוח האנושי
רמת תחכום כשל המוח האנושי נחשבת לגביע הקדוש של תחום הבינה המלאכותית, ורבים שואפים וחוששים כאחד מן היום שבו הם ישתוו. עם זאת, נראה כי עוד חזון למועד. למרות ההישגים המדהימים שהגיעו אליהם בשנים האחרונות ישנם עדיין פערים גדולים בין אופן פעולת הבינה המלאכותית לבין זה של המוח האנושי.
דוגמה בולטת היא תחום השפה והערכת רלוונטיות. כיום ניתן לתקשר בעזרת שפה עם תוכנות AI. הן מסוגלות אומנם לקשר בין מילים וטקסטים, אך הן חסרות את ההבנה הכוללת ונתקלות בקשיים רבים הנוגעים לתוכן או לדקדוק. כך, למשל, מסבירה טנבה, תוכנת AI יכולה לכתוב תסריט שלם לסדרת טלוויזיה או לסרט קולנוע, "אבל העלילה שלו תהיה רחוקה מלהיות מעניינת או מבדרת. אז אלא אם אתם נהנים לקרוא דוחות עסקיים ממוחשבים, סביר להניח שתמצאו שניסיונות הכתיבה של הבינה המלאכותית הם משעממים או בלתי מתוחכמים". נוסף על כך, מחשבים עדיין שוגים בדקדוק ומייצרים ניסוחים מוזרים, ורחוקים מלהשיג את סגנון ההתבטאות האלגנטי שבני אדם יכולים להתפאר בו.
באופן דומה, כך הם גם לוקים בהערכת רלוונטיות. טנבה מזכירה שתוכנת המחשב ווטסון ניצחה כצפוי שני אלופים של שעשועון הטריוויה "ג'פרדי", אך הפסידה בפעמים אחרות בשל חוסר דיוק והבנה מלאה של השאלות. בשאלה בנוגע לפגם גופני של מתעמל אולימפי בשם ג'ורג' אייזר, התשובה הנכונה היא שחסרה לו רגל. ווטסון השיב פשוט "רגל" – כלומר הוא צדק בחלק הגוף הרלוונטי, אך השמיט את העובדה הקריטית שהוא חסר, וכך פספס את מהותה של השאלה.
דוגמה נוספת היא הקושי של מחשבים בתחום זיהוי התבניות. קיימים היום אלגוריתמים רבים שבעזרתם AI "קוגניטיבית" יכולה לנטר ולמפות מידע או דימויים, כמו האלגוריתמים של פייסבוק או טכנולוגיה לזיהוי פנים ואובייקטים. משוכללות ככל שיהיו, המערכות הממוחשבות עדיין מתקשות לזהות ולסנן מידע רלוונטי וחשוב וכך ניתן להערים עליהן בקלות. זהו הבסיס שעליו נשענים אמצעי ביטחון מידע המבקשים לאמת שאנחנו אנושיים, והסיבה שגם ברשתות החברתיות המנוטרות ביותר עדיין מסתננים תכני פייק ניוז.
האם ניתן לומר שתוכנות הלחנה הן יצירתיות? צילום: Laci_10 on Unsplash
3. מחשבים לא מסוגלים להיות יצירתיים
דווקא התחום שבו היינו מצפים לבלעדיות של אינטואיציה אנושית, חווה באופן אירוני רנסנס בעזרת AI. אם לוקחים בחשבון שיצירתיות פירושה הפקה של רעיונות חדשים על ידי יצירת קישורים מקוריים בין פיסות מידע ואלמנטים קיימים, ניתן אולי להבין ביתר קלות היכן נכנסים מחשבים לתמונה. אמנות ממוחשבת למשל, מסבירה טנבה, יכולה לייצר דימויים שבני אדם לא היו מסוגלים לייצר או אפילו לדמיין בעצמם. באופן דומה, תוכנות AI מוזיקליות יודעות לנתח יצירות מוזיקליות קיימות, לזהות ולאפיין את הז'אנר שלהן, ולשלב מחדש מקטעים ותבניות לכדי יצירות מקוריות חדשות שלא נופלות באיכותן מאלו של בטהובן, מוצרט ושופן.
כמו כן, נעשה שימוש יצירתי ב-AI לעיצוב דגמים ומנועים חדשים לרכבים, ואף ליצירת תרכובות חדשות של תרופות.
האם המשמעות היא שניתן להכתיר מערכות חכמות כיוצרות? טנבה מזכירה, שבדיוק כפי שאמנים עשויים להזדקק למחשבים כיד מבצעת, כך מחשבים עדיין זקוקים לבני אדם על מנת להזין אותם במידע ראשוני ולכוון אותם. זוהי סימביוזה בין אדם למכונה שסופה יצירה מקורית. אמנים שפיתחו כלים כאלה אף משווים את מערכת היחסים שבינם לבין התוכנות לזו שבין אמני הרנסנס לשוליות שלהם.
4. AI תדחק אותנו משוק העבודה
ככל הנראה בלתי נמנע שמכונות מהירות יותר, מדויקות יותר וזולות יותר יחליפו בני אדם בחלק מן המשרות – כך היה בכל אחת מהמהפכות הטכנולוגיות בהיסטוריה. תחזית כזאת עשויה להישמע מאיימת, אך נוכל ללמוד מההיסטוריה משהו נוסף: אנחנו מין סתגלן. בסופו של דבר, טכנולוגיות מהפכניות בעבר לא דחקו אותנו החוצה משוק העבודה, אלא אף שדרגו בו את מעמדנו. אין זה מן הנמנע שכך יקרה גם לנוכח המגמה הנוכחית.
אנירוד וי קיי מסביר בזירת הטכנולוגיה Spiceworks שמכונות מיועדות להחליף בני אדם בתפקידים ובמטלות זוטרות, וכישוריהם של עובדים ישודרגו על מנת שיוכלו להשתמש בהן ככלי עזר. בתחום ניתוח דאטה למשל, אוטומציה תפנה עובדים מ"עבודה שחורה" וסיזיפיות שצורכת זמן רב, אך עדיין יהיה צורך בשיקול דעת אנושי של אנליסט שיחליט מה חשוב מתוך המידע שמעלות התוכנות ויחבר אותו להקשר רחב יותר.
משמעות הדבר היא שבינה מלאכותית למעשה משחררת בני אדם למשימות בעלות ערך גבוה יותר: עובדים יקודמו למשרות חדשות שנעזרות ב-AI, ולא יוחלפו על ידה. "ייווצרו משרות חדשות שרוב הסיכויים שיהיו מתגמלות ומספקות יותר מאלה שאבדו", מוסיף מאר. כך למשל, דו"ח שפרסם הפורום הכלכלי העולמי ב-2020 צופה כי עד שנת 2025 יוחלפו באוטומציה כ-85 מיליון משרות (ביניהן בתחומי ייצור, ביטוח, שירות לקוחות, הזנת מידע, נהיגת משאיות ועוד), אך ייווצרו כ-95 מיליון משרות והזדמנויות חדשות.
5. AI עומדת להשתלט על העולם ולשעבד את האנושות
התרבות האנושית מלאה בנרטיבים שבהם ישות מלאכותית יוצאת משליטה וקמה על יוצרה – מסיפורים עממיים כמו הגולם מפראג ושוליית הקוסם, ועד לסרטים הוליוודיים כמו מטריקס ושליחות קטלנית. בעוד AI מתפתחת בקצב מסחרר וקשה לצפות עד לאן יגיעו יכולותיה, החשש הפופולארי מפני עליית המכונות מובן. עם זאת, מרגיע מאר, בינתיים הוא רחוק מלהיות אקטואלי.
מאר מסביר שאפילו לתוכנות המתקדמות ביותר כיום כמו ChatGPT אין את היכולת לפעול בכל דרך אחרת מלבד זו שהותוותה לה (שהיא להיות כלי עזר למשימות בסיסיות שעוסקת במידע), ולכן הן אינן יכולות להזיק או לפגוע בנו. מעבר לכך, לדבריו "הן חסרות את האינסטינקט לשימור עצמי – שהוא בדרך כלל המניע שגורם למכונות לקום נגדנו בסיפורי מדע בדיוני – פשוט מכיוון שהוא לא תוכנת בהן".
מכונות גם לא צפויות לפתח יכולות כאלו בעצמן משום שהן חסרו את הרכיבים העיקריים של אינטליגנציה – כמו למידה עצמית, פתרון בעיות או תכנון עצמאי. מבלי שמזינים אותן במידע ראשוני, הן לא יכולות להבין איך להשיג מטרות בעצמן. במילים אחרות, AI תלויה לחלוטין בבני אדם ובדרך שבה הם מתכנתים ומזינים אותה, או כמו שנוהגים לומר בתחום: 'מה שנכנס הוא מה שיוצא'.
תמונת כותרת: Cash Macanaya on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
כשדאלי פגש את Dall-E – האם בינה מלאכותית מסוגלת ליצור אומנות אמיתית?
ההרצאה השבועית של TED: בינה מלאכותית אמורה לדעת הכול, אך אסור שתדע זאת
בינה מלאכותית מול אינטליגנציה רגשית – ידה של מי תהיה על העליונה?
עוד מרדיו מהות החיים:
תמיכה טכנית: הכירו את הדור הבא של הבינה המלאכותית – המוח הרובוטי.
