עולים על הגל – מהו תדר אלפא ואיך ניתן להגיע אליו?

אומרים עליו שהוא יכול להביא לזיכרון על, לביצועים קוגניטיביים משופרים ולחיבור לתת-המודע. האם מצב אלפא הוא המצאה ניו-אייג'ית טרנדית או שמא יש לו ביסוס מדעי? חוקרים שופכים אור על אזור הדמדומים של המוח.

ירדן להבי | 26 יוני, 2024

באמצע המאה ה-20 חשמלאי חובב פסיכולוגיה בשם חוזה סילבה התעניין במעגלי החשמל המופקים במוח, וביקש לחקור האם ניתן לשפר את תפקודי המוח בעזרת עבודה איתם. לאחר שני עשורים של מחקר עצמאי, פיתח את שיטת סילבה, "אימון מוחי" להתפתחות אישית, שלטענתו יכול להביא לשיפור היכולות והתפקוד הקוגניטיבי.

בלב השיטה ניצבים תרגילים וטכניקות לשינוי תנודות החשמל במוח, בשאיפה להגיע ל"מצב אלפא" – מצב תודעתי שנע בין ערות לשינה. נטען לגביו כי בעזרת אימון מתאים הוא יכול להביא לשלל השפעות נחשקות. יש שהרחיקו וטוענים כי הוא נושא הבטחות כמו 'זיכרון-על' או 'זימון המציאות הרצויה לחיינו'.

למרות הפופולאריות שלה, השיטה ושיטות דומות ספגו לא מעט ביקורות מצד אנשי מדע וספקנים שפקפקו במהימנותה בשל מחסור בבסיס מחקרי מספק. עם זאת, בשנים האחרונות היא זכתה לעדנה מחודשת בעידודם של משפיענים שונים בתחום ההתפתחות העצמית, והמונח "מצב אלפא" זינק במעלה רשימת החיפושים ברשת.

מהו אותו מצב תודעתי? האם הוא קיים באמת? האם ניתן לשלוט בו לטובתנו? או שמא מדובר בתופעה ניו-אייג'ית חסרת בסיס מדעי?

על אף ההילה המיסטית שאולי אופפת את המושג 'תדרים', גלי מוח הם תופעה ביולוגית אמיתית שניתנת לניטור. מצב אלפא מייצג את אחד מתדרי גלי המוח האלה, שמביא עימו תפקודי מוח ייחודיים.

אנחנו עשויים גלים גלים

המוח מורכב ממיליארדי נוירונים שמעבירים ביניהם מידע בצורת אותות חשמליים במהירויות משתנות. תבניות קצב העברת המידע מבטאות רמות שונות של פעילות מוחית ומצבי תודעה שונים. ניתן למדוד את הפעילות המוחית בעזרת אלקטרודות שמשדרות למכשיר אלקטרואנצפלוגרם (EEG), שבתורו מציג את הפעילות בצורת גלים בגבהים שונים.

לפי סוזן הילר, פרופסור לנוירוביולוגיה, המדע נוהג לחלק את גלי המוח ל-5 תדרים שונים שמסומנים באותיות לטיניות. בקצה העליון של הסקאלה מופיעים גלי גמא ובטא:

גלי גמא מבטאים את מצב הפעילות המוחית הגבוה ביותר, בתדר בטווח שבין 30 ל-100 הרץ. מצב זה מקושר בדרך כלל לרמת ערנות ודריכות גבוהה, ריכוז מוגבר, תפקוד קוגניטיבי גבוה וקבלת החלטות. תדר זה עשוי להופיע בשעת משימות חשובות או מצבים מלחיצים ומאיימים, שבהם המיקוד שלנו מופנה כולו כלפי חוץ: מבחן מאתגר, ראיון עבודה, טסט נהיגה, חישובים מתמטיים מסובכים, נגינת יצירה מוזיקלית מורכבת וכדומה.

תדר איטי יותר מאפיין את גלי בטא, המופיעים בטווח שבין 14 ל-30 הרץ. אלה הם גלי המוח הדומיננטיים במצב ערנות ובמצב של פעילות מנטלית. תדר זה מבטא "מצב עבודה" שמופיע כשאנו עוסקים בפעילויות, חשיבה ומשימות שגרתיות.

"מצב אלפא דומה להילוך סרק במכונית: המנוע פועל, אך המכונית אינה נמצאת בהילוך ולא נוסעת לאף כיוון. באותו אופן, מצב אלפא הוא הילוך סרק שמאפשר למוח מעבר קל בין משימה למשימה, ומשמש עמדת מוצא אידיאלית להתחיל לעסוק במשימות חדשות".

בקצה התחתון של הסקאלה מופיעים גלי תטא ודלתא.

גלי תטא – טווח התדרים שבין 4 ל-8 הרץ – מופיעים בזמן רגיעה עמוקה או שינה קלה. הם מקושרים למיקוד פנימי, רגשות ותחושות, דמיון מוגבר, וכן לשלב ההיפנוגוגיה: הזיות ויזואליות או תחושת שקיעה בשלבים המוקדמים של ההירדמות.

גלי דלתא – האיטיים ביותר בסקאלה, בטווח תדרים שבין 0.5 ל-4 הרץ, מופיעים במצבים של חוסר מודעות לעצמי ולסביבה – שינה עמוקה מאוד או חוסר הכרה (עילפון, תרדמת).

במרכז הסקאלה מצויים גלי האלפא, בטווח התדרים שבין 8 ל-12 הרץ. הם מופיעים באופן טבעי לפני ההירדמות ולאחר היקיצה משינה, וכן כאשר עוצמים עיניים או עוסקים בפעילות מונוטונית שאינה מצריכה מחשבה. מיקומו בדיוק באמצע הדרך בין ערות לשינה ובין מודעות מוגברת לחוסר מודעות הופך את תדר האלפא למצב תודעתי ייחודי.

אזור הדמדומים של המוח

תדר אלפא נחשב למצב ברירת המחדל של המוח, מצב מנוחה שבו הוא ערני, אך אינו טרוד או עוסק בעיבוד מידע. גלי אלפא מייצגים זמנים שבהם אנחנו רגועים, שלווים, ולא חושבים על שום דבר מיוחד. ד"ר קייל בונסטיל, נוירו-פסיכולוג, מדמה באתר מכון NeuroHealth את מצב אלפא להילוך סרק במכונית: המנוע פועל, אך המכונית אינה נמצאת בהילוך ולא נוסעת לאף כיוון. באותו אופן, מצב אלפא הוא הילוך סרק שמאפשר למוח מעבר קל בין משימה למשימה, ומשמש עמדת מוצא אידיאלית להתחיל לעסוק במשימות חדשות.

לפי אתר Better Help, תדר אלפא מקושר ללא מעט חוזקות של מוח בריא בתפקוד גבוה. פעילות מוגברת של גלים אלו עשויה להביא עימה מספר תועלות.

ראשית, שיפור זיכרון ולמידה. מחקרים מצאו שנבדקים שהציגו דומיננטיות של גלי אלפא הצליחו יותר במבחני זיכרון מאשר חברי קבוצות הביקורת. נראה כי במצב אלפא המוח אינו מוסח על ידי גורמים חיצוניים, ויותר משאבים יכולים להיות מופנים לקליטת ועיבוד מידע וזיכרונות חדשים. נוסף על כך, קישוריות מוחית משופרת עשויה להקל על תהליכי אחסון ושליפה של זיכרונות. באופן דומה, נמצא שגלי אלפא מעורבים מאוד בלמידה.

טיפול נוירו-פידבק מציג את גלי המוח בזמן אמת, כך שניתן ללמוד לעבוד איתם. צילום: ABO PHOTOGRAPHY on Shutterstock

שנית, יצירתיות מוגברת. פעילות מוגברת של גלי אלפא מקושרת גם לפרצי יצירתיות, לפתרון בעיות ולרעיונות מקוריים. אלה מתאפשרים כנראה הודות לבהירות המחשבה והקישוריות המוחית שמתאפשרת במצב אלפא. אנו מסוגלים לחבר בין נקודות יותר בקלות, לצרף פיסות מידע על מנת למצוא פתרונות ורעיונות חדשים.

יתרון שלישי הוא מה שמכונה מצב 'פלואו'. לורנס וולר, מהנדס סאונד וחוקר גלי מוח, מסביר שגלי אלפא קשורים בקשר הדוק עם מצב זה, המאופיין בפעילות בלתי מתאמצת, בביצועים משופרים ובאיבוד תחושת זמן.

רביעי, הפחתת דיכאון וחרדה. קנדרה צ'רי, מומחית לשיקום פסיכוסוציאלי, מרחיבה ב-Verywellmind על התועלות של מצב האלפא לרווחה הנפשית. "גלי אלפא מקושרים למצב מנטלי נינוח ורגוע יותר, ולכן חוקרים מאמינים שהם עשויים לסייע להפחית מתח וחרדה". מספר מחקרים מצאו כי עלייה בגלי אלפא מסייעת להפחית תסמינים של הפרעת דיכאון קליני והפרעת חרדה. לדבריה, ייתכן שההסבר לכך נעוץ ביצירתיות המוגברת במצב האלפא, שמסייעת לסובלים מהפרעות הדיכאון והחרדה לשבור ולהתגבר על דפוסי מחשבה מזיקים.

לזרום עם הגלים

אחד המאפיינים המעניינים ביותר של מצב האלפא הוא הקשר שלו לתת-המודע. ככזה, הוא עשוי לשמש כלי עזר אפקטיבי להתפתחות אישית. הפסיכולוגית ד"ר ג'אן פילמון מגדירה אותו כ"שער לתת המודע": מצב ביניים שבו הערנות, ההשפעה של גירויים חיצוניים והחשיבה האנליטית פוחתים, ויחד עם זה עולה הפתיחות לקבלת מידע מתת-המודע – אותו חלק נסתר במוחנו המכיל זיכרונות, רגשות, אמונות ודפוסי התנהגות עמוקים. עם זאת, שלא כמו בתדרי תטא ודלתא שבהם תת-המודע פתוח לרווחה בזמן שהמודע רדום, בתדר אלפא המודע ערני מספיק בכדי לעבד את המידע החדש.

בשל כך, היא טוענת, הוא מהווה את ה"זמן האופטימלי לתכנת את התודעה להצלחה". יכולת הגמישות המוחית (נוירופלסטיקה – קישור וחיווט מחדש של תאי עצב) משתפרת, והמוח מסוגל לנתק דפוסים קיימים ולאמץ חדשים ביתר קלות. לדבריה ולדברי חסידי שיטת סילבה, גלי אלפא מאפשרים גישה עמוקה יותר לתחושות, לרגשות ולזיכרונות מודחקים, תורמים להבנה עצמית טובה יותר ולזיהוי דפוסי התנהגות וחשיבה שליליים או מגבילים. בשל הפתיחות וחוסר השיפוטיות שהם משרים, הם מסייעים לתת-המודע לקבל ביתר קלות רעיונות חדשים ושינויים כמו ערכים חיוביים חדשים, חיזוק ביטחון עצמי, מוטיבציה ויכולת להתמודד עם אתגרים.

"גלי אלפא הם 'שער לתת המודע': מצב ביניים שבו הערנות, ההשפעה של גירויים חיצוניים והחשיבה האנליטית פוחתים, ויחד עם זה עולה הפתיחות לקבלת מידע מתת-המודע – אותו חלק נסתר במוחנו המכיל זיכרונות, רגשות, אמונות ודפוסי התנהגות עמוקים".

"גלי אלפא גם מחדדים את הדמיון, הזיכרון החזותי, הלמידה והריכוז […] הקול האינטואיטיבי שלך הופך להיות צלול ועמוק יותר", מסבירה פילמון. הם מאפשרים לנו להתחבר למטרות ולרצונות עמוקים, ולהעלות פתרונות ותוכניות יצירתיות שיסייעו לנו להגשים אותם.

כיצד ניתן להגביר את ייצור גלי האלפא במוח באופן יזום? לפי צ'רי ו-BetterHelp מדובר בכל פעילות מרגיעה כמו חלימה בהקיץ, קריאת ספר, האזנה למוזיקה רגועה, רביצה בפארק, קבלת עיסוי וכדומה, או בטכניקות להרפיה כמו מדיטציה, יוגה, מיינדפולנס ונשימות עמוקות. טכניקות חדשניות יותר כוללות שימוש בטונים בינאורליים – קטעי קול שמשלבים שני טונים בגבהים שונים, שגורמים למוח להסתנכרן לתדר שנוצר מההפרש בין השניים. מכשור נוירו-פידבק מאפשר למטופלים לחבר אלקטרודות לראשם ולצפות בגרף הפעילות המוחית שלהם בזמן אמת. באמצעותו, הם מסוגלים לראות כיצד תרגילים ופעולות שונות משפיעים על מהירות גלי המוח, וללמוד כיצד לשלוט בהם.

אומנם הסגולות המופלאות שטוען להן סילבה וחבריו עדיין מוטלות בספק רב, אך קיומם של גלי אלפא במוחנו היא עובדה מוצקה, כמו גם גמישות מוחית. המוח הוא איבר דינמי שמסוגל לרכוש מיומנויות ולסגל התנהגויות חדשות גם בגילאים מבוגרים. גם אם לא כל מה שנאמר עליהם נכון במאת האחוזים, גלי האלפא אכן נושאים עימם תועלות ייחודיות. ייתכן שעם חיבור לאינטואיציה שלנו, יותר פתיחות וקצת תרגול, ניתן לעבוד איתם כדי להשיג לפחות חלק מהתועלות. ובכל מקרה קשה להתווכח עם התועלת הכללית של שהייה במצב רגיעה מדי פעם.

תמונת כותרת: Stas Parechyn on Unsplash