הדוב האמיץ, הזאב הצנוע והבונה החכם – במשך אלפי שנים חיו השבטים הילידים האמריקאים בהרמוניה עם הטבע. התבוננות ושיתוף פעולה עימו הולידו תורה ששואבת מתכונותיהם מעוררות ההשראה של בעלי החיים השונים. התוצאה: מורה נבוכים להתנהלותנו בעולם.
במשך מאות שנים נהגו זקני שבטי הפוטוואטומי והאוג'יבווה שבאמריקה הצפונית להעביר מדור לדור את סיפורם של "שבעת הסבים" – רוחות בעלי חיים עוצמתיות. האגדה מספרת שהרוח הגדולה של ה"יוצר" הציבה את הסבים בכדי לשמור על עמם של ילידי אזורי האגמים הגדולים של ארצות הברית וקנדה.
לפי המסורת העתיקה, "תורת שבעת הסבים" – או "תורת 7 המתנות הקדושות של הסבים" – כוללת סט ערכים המדגים כיצד יש לחיות חיים טובים, תוך פירוט ההתנהלות האנושית הרצויה כלפי אחרים והטבע. סיפורים אלו נפוצו בקרב כל שבטי האזור ומסופרים בקהילה הילידית הצפון-אמריקאית עד היום.
בראשית הימים הסבים שמו לב כמה קשים החיים על פני כדור הארץ ומלאי סבל, מחלות ומוות. כדי לסייע לבני האדם, הם החליטו למצוא אדם טהור שילמד מהם כיצד לחיות בהרמוניה עם הארץ ויפיץ את תורתם. הם בחרו בילד בן 7, ואליו נתגלו הסבים בזה אחר זה כשהם מעניקים לו 7 שיעורים קדושים – מתנות שייטיבו עם האנושות כולה.
אתר מועצת שבט הפוטוואטומי, אתרים של מאגרי חומרי לימוד למסורות ילידיות בארצות הברית וקנדה Empowering the Spirit, Seven Generations, ואתר מיזם נגד אלימות בקהילות ילידיות Uniting Three Fires Against Violence, מפרטים שיעורים אלו.
רוח הזאב: צניעות – דבאדנדיזיווין
דאבאס – נמוך או נמוך יותר, אנד – שייך למחשבה, איזי – מצב, ווין – הדרך לנהוג
חייו של הזאב מוקדשים ללהקה, ולכן העונש והבושה הגדולים ביותר שהוא יכול לחוות הם להיות מוקצה ממנה. כשהוא צד, הוא לא יאכל מטרפו עד שלא יהיה ניתן לחלוק אותו עם שאר הלהקה.
הזאב, ששם את טובת הכלל לפני טובתו שלו, מלמד שעלינו להיות ענווים ולהבין שאנחנו חלק שווה בבריאה בין כל בני האדם האחרים, בעלי החיים והצמחים. עלינו לחיות את חיינו באחווה וללא אגואיזם ויהירות, לדעת את מקומנו בקהילה, לכבד אותה, להתחשב באחר, ולשאת את גאוותנו יחד עם אנשינו – כאשר אנחנו משבחים גם אותם.
רוח הדוב: אומץ – זונגידיווין
זונגי – חסון, די – לב, ווין – הדרך לנהוג
לדובה האם יש את האומץ והכוח להתמודד עם פחדים ואתגרים תוך כדי הגנה על צאצאיה. הדובים מדגימים איזון – הם משלבים בחייהם ציד והישרדות לצד מנוחה ומשחק. טבעה של הדובה הוא עדין, אך מי שיאיים על גוריה יחוש בזעמה ונחת זרועה.
הדוב מלמד למצוא את החוזקות והכוח הפנימי להתמודד בנחישות עם אתגרי החיים ולהתגבר על פחדים. הוא מעודד לעמוד איתנים מול קשיים כשאנו נאמנים לאמת ולעקרונות שלנו, לעשות את מה שנכון עבורנו עבור המשפחה והקהילה שלנו ללא פשרות, ולהיות שלמים ובטוחים בהחלטות שקיבלנו – גם כשהתוצאות עשויות להיות לא נעימות.
רוח העורב או הסַאבֶּה: יושרה – גוואיאקוודיזיווין
גוואיאק – נכון, ישיר, מוצדק, אדיזי – חיים, ווין – הדרך לנהוג
על פי המסורת, הכבוד הגבוה ביותר שיכול להיות מוענק לאדם טמון באמירה הבאה: "הנה הולך אדם ישר. אפשר לסמוך עליו". יושרה היא לדבר ולפעול בכנות, ובכך להישאר מוסריים.
האגדה מספרת שלפני זמן רב חי ענק בשם קיטצ'י-סאבה, שפסע בין האנשים כדי להזכיר להם להיות כנים מול חוקי הבורא וכנים זה מול זה: אדם ישר אמור ללכת זקוף כמו סאבה. יושרה פנימית משמעותה להיות כנים קודם כל עם עצמנו – לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, להשתמש בכישרונות שניחנו בהם במקום לנסות להיות מישהו או משהו שאנחנו לא, או לבקש לעצמנו מעלות של אחרים. כך גם העורב, שמקבל את עצמו ויודע להשתמש במתנה שלו. הוא לא מחפש את הכוח, המהירות או היופי של אחרים, אלא משתמש במה שניתן לו כדי לשרוד ולשגשג.
מעבר לכך שעלינו להקפיד לא לרמות את עצמנו, עלינו להקפיד גם לא לרמות אחרים. בהיבט הזה, יושרה פירושה לא רק לעשות את הדבר הנכון, אלא גם לומר אותו.
רוח הצב: אמת – דבוויון
דב– במידה מסוימת, ווי – צליל המופק מדיבור, ווין – הדרך לנהוג
הצב ידוע בתנועתו האיטית, תזכורת לכך שלא רק היעד חשוב אלא גם הדרך, ושיש להיות יסודיים ושקולים במסע החיים. הביטוי לכך על פי המסורת הוא הכרה, הבנה ונאמנות לשבע התורות המקודשות. אלה נחשבות לאמת המשמשת מצפן פנימי שמנחה את האדם בכל פעולה או החלטה – לרבות המילים שיוצאות מפיו.
האגדה מספרת כי על מנת שאמיתות אלה ייזכרו תמיד, בראשית הזמן, כאשר הבורא יצר את האדם ונתן לו את שבעת החוקים המקודשים, סבתא צבה הייתה נוכחת כדי להבטיח שהחוקים לעולם לא יאבדו או יישכחו. את התזכורת היא מבצעת בעזרת השריון שלה, שבו ניתן לראות ייצוג ללוח השנה המסורתי.
13 סימונים גדולים במרכז השריון מייצגים את חודשי השנה על פי הספירה הילידית ואת מחזור הקפת כדור הארץ סביב השמש. 28 סימנים קטנים נוספים בהיקף השריון מייצגים את מחזור הירח ואת מחזור גוף האישה. מכיוון שהוא נושא עימו לוח שנה, הצב נחשב לכזה המסמל אמיתות נצחיות – תופעות טבעיות וקבועות כפי שנוצרו על ידי הכוח העליון – ומשמש תזכורת לרצונו ולתורותיו של היוצר.
רוח הביזון: כבוד – מאנאג'ידיוווין
מאנאג'י – לנהוג ברכות כלפי מישהו, אידי – בהדדיות, ווין – הדרך לנהוג
הביזון היה בעל החיים החשוב ביותר לקיומם של השבטים הילידיים באמריקה שהישרדותם הייתה תלויה בו. כל חלק שבו סיפק להם מזון, ביגוד, מחסה וכלים לחיי היום יום. על פי האמונה, הביזון מעניק כל חלק מהווייתו כדי לקיים את אורח החיים האנושי, לא בגלל שהוא פחות ערך אלא משום שהוא מכבד את האיזון האקולוגי ואת הצרכים של האחר.
הילידים הכירו במתנות שהביזון העניק להם וראו בהן אות לכבוד והערכה כלפיהם. הם, מצידם, החשיבו עצמם כמטפלים אמיתיים של עדרי הבופאלו הגדולים, ופיתחו עימם מערכת יחסים אמיתית ובת קיימה שהייתה לראייתם ביטוי של כבוד הדדי.
על כן, הביזון מסמל את הכבוד שעלינו לתת לכל אחד מחלקי הבריאה ללא יוצא מן הכלל, תוך הכרה בערך שלהם.
מתן כבוד הוא התנאי להתכבד, כלומר לזכות בכבוד בעצמנו. משמעותו היא לא לפגוע בעצמנו או באחרים, ויותר מכך: להעניק להם את היחס שהיינו רוצים לקבל בעצמנו. כמו הביזון, גם עלינו להיות מודעים לאיזון ולצרכים של כל היצורים החיים, לגלות התחשבות ואדיבות, לשתף ולתת את מה שאנו לא צריכים. כבוד, אומרת רוח הביזון, הוא לא רק פעולה, או אי-פעולה, אלא גם רגש שנובע מהלב.
רוח הבונה: חוכמה – ניבוואקאווין
ניב – הנשמה הפנימית, ווא – קשור לחזון וראייה, קא – שפע, ווין – הדרך לנהוג
בעזרת שיניו החדות הבונה כורת עצים וענפים לבניית סכרים וקינים, ומעצב ומשנה את אזור מחייתו בצורה ידידותית לסביבה ובת קיימה לטובת משפחתו. אם לא ישתמש בשיניו, הן ימשיכו לצמוח עד שיהפכו לחסרות תועלת, והבונה לא יוכל לקיים את עצמו.
באותו אופן רוחו של האדם תיחלש אם הוא לא יממש את עצמו ויביא לידי ביטוי את התכונות והכישורים הייחודיים לו. כך גם הקהילה כולה, שתלויה במתנות שמביא עימו כל חבר ובאופן שהוא משתמש בהן. בשימוש נכון, מתנות אלו תורמות לפיתוח קהילה שלווה ובריאה.
על-פי המסורת הילידית, החוכמה היא היכולת לזהות ולהשתמש במתנות שניתנו לנו באופן טבעי ולחיות את חיינו לפיהן. היא זו שמאפשרת לנו לקבל החלטות על סמך הידע והניסיון האישיים שלנו. סבא-בונה מלמד אותונו להעריך את הידע והאינטליגנציה שלנו, להשתמש בשכל הישר ובשיקול דעת נבון, ובתורות שמספקת המסורת. עלינו גם לזכור תמיד שחוכמה מגיעה בכל הצורות, הגדלים, הצורות והגילאים.
רוח העיט: אהבה – זאגידווין
זאג – להגיח, לצאת או לזרום החוצה, אידי – בהדדיות, ווין – הדרך לנהוג
העיט עף בגבהים אדירים ולכן הראייה שלו היא הרחבה והטהורה מכולם. בשל כך הוא מסוגל לשאת את כל שאר התורות. הוא גם זה שנמצא הכי קרוב לרוח הגדולה של היוצר בשמיים. הרוח הגדולה נחשבת לנותן חיי האדם ולאב הילדים כולם, ולכן מהותו היא אהבה. הוא בחר בעיט לייצג מתנה זו שנמצאת גם בליבן של כל שש המתנות האחרות. לכן בתרבות הילידית נוצת עיט נחשבת לקדושה ולכבוד הגבוה ביותר שניתן לקבל ולהעניק.
אהבה היא הפגנת חיבה וטוב לב לכל האנשים והדברים, והיא חייבת להיות ללא תנאי וללא גבולות. אך בשביל שאדם יוכל לאהוב אחרים, עליו קודם להיות מסוגל לאהוב את עצמו. על כן אהבה לאחרים ולרוח הגדולה מתבטאת דרך אהבה וקבלה עצמית – "לדעת אהבה זה לדעת שלום" – שלום עם עצמנו, שלום עם אחרים ועם כל שאר הדברים בעולם. רק כשיודעים לקבל אהבה ניתן גם לתת אותה לאחרים בחופשיות.
תמונת כותרת: Andrew James on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
15 פתגמי חוכמה שנולדו מהחיבור העמוק לטבע של הילידים באמריקה
3 סיפורים מיתולוגיים על התמודדות, חוסן וצמיחה
ההרצאה השבועית של TED: שיעור לחיים מהזאבים של פארק ילוסטון
עוד מרדיו מהות החיים:
מדיטציית צלילים רב ממדית לחיבור לאינטליגנציית הגוף עם תופים אינדיאנים
