מה אומרים חלומות שבהם נושרות לנו שיניים? מדוע אנו חולמים על נפילה? ולמה יש לנו סיוטים על בחינות בבית הספר, למרות שסיימנו אותו ממזמן? חוקרי חלומות דנים בשאלת פענוח המופעים הליליים שמסקרנים אותנו מראשית האנושות.
בכל לילה פוקדים אותנו חזיונות מוזרים שלעיתים נראים חסרי פשר וסוריאליסטיים לחלוטין. הם עשויים להרגיש מציאותיים מאוד והעובדה שהם מתרחשים בזמן שאנו חסרי כל השפעה על הנעשה בתודעתנו ובגופנו רק מוסיפה למסתורין שלהם ולתהיות על מקורם ופשרם.
אין זה פלא, אפוא, שבכל תרבות עתיקה שכיבדה את עצמה היה שמור מקום של כבוד לפותר החלומות המקומי. לפי עורך המדע ג'פרי קלוגר במגזין Time, ביוון וברומא האמינו שחלומות הם תחזיות מהימנות לעתיד או ביקורים מהמתים. המצרים הקדמונים ראו בחלומות סוג נוסף של ראייה, והעסיקו חולמים ו"רואים" מקצועיים שסייעו בתכנון קרבות ובקבלת החלטות מדיניות. על-פי הסיפור המקראי, למשל, יוסף היה מרשים כל-כך ביכולות פירוש החלומות שלו, עד שפרעה הפך אותו ליועצו האישי וליד ימינו.
האם לחלומות אכן יש משמעות נסתרת? האם ישנו מילון פירושים אוניברסלי שלפיו ניתן לפתור אותם? בזמן שהאנושות מנסה לפענח חלומות מראשיתה, המחקר המדעי בתחום טרי יחסית. לפי מאמר של ג'יי שאמר וד"ר אניס רמן במכון לחקר השינה Sleep Foundation, תיאוריות מובילות בפירוש חלומות הועלו על-ידי מגוון חוקרים, החל מחלוצי הפסיכולוגיה מתחילת המאה ה-20 ועד לנוירו-ביולוגים בני ימינו.
"חלומות מייצגים את החלקים המודחקים והלא-רצויים של נפשנו, אלה שנמצאים בצללים. באופן זה החלום 'מפצה' על כך שאנו מדירים אותו בזמן הערות. כמו יין ויאנג, ה'אור' וה'צל' משלימים אחד את השני ומתקבל ייצוג מלא של הנפש על כל חלקיה".
אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד טען שחלומות הם חלון לנפש האדם. לטענתו, כותבים סאמר ורמן, חלומות מהווים ביטוי לתשוקות ולמאוויים מודחקים – ולעיתים אסורים – ששוכנים בתת-המודע שלנו. הצנזורה העצמית שלנו מחביאה את משמעותם האמיתית של החלומות תחת מטפורות וסמלים שונים ומשונים שלא תמיד מובנים לנו ומכאן, לדעתו, אופיים הסוריאליסטי של חלומות. תלמידו של פרויד, קרל יונג, פיתח תיאוריה שלפיה חלומות מייצגים את החלקים המודחקים והלא-רצויים של נפשנו, אלה שנמצאים בצללים. באופן זה החלום 'מפצה' על כך שאנו מדירים אותו בזמן הערות. כמו יין ויאנג, ה'אור' וה'צל' משלימים אחד את השני ומתקבל ייצוג מלא של הנפש על כל חלקיה. כך, על-פי יונג, נפתר הקונפליקט בין שני הצדדים והאיזון הפסיכולוגי שלנו נשמר. עוד מציין צוות המכון את התיאוריה הקוגניטיבית של הפסיכולוג קלווין הול, שלפיה חלומות הם למעשה צורה אחרת של חשיבה שנעשית באמצעות דימויים וסמלים. לדידו, בעיות מרכזיות שאנו מתמודדים איתן בחיינו חוזרות אלינו שוב ושוב בצורות ובתחפושות שונות בחלומות, בזמן שהמוח מנסה לפתור אותן. לפיכך ניתוח החלומות עשוי לסייע לנו לחשוף ולהתגבר עליהן.
מהאוניברסלי לאישי ובחזרה
מאמצע המאה ה-20 ואילך החלו להיכנס לתמונה טכנולוגיות דימות וסריקות מוח. האחרונות אומנם חשפו את התהליכים הנוירו-ביולוגיים שמתרחשי בעת חלימה, אך עדיין לא סיפקו סיבה חד משמעית לעצם החלימה שלנו.
ד"ר אלפרד קסניאק, נוירו-פסיכולוג, מסביר ל-Open Mind כי בהיעדר קונצנזוס מוצק לגבי תכלית ותפקיד החלומות, עדיין ניטש ויכוח בין חוקרים בשאלת פשרם ומשמעותם. חלקם משערים שהם משחקים תפקיד בגיבוש זיכרונות (בכל לילה המוח מסנן את המידע שצבר באותו היום. בתהליך דליית הפריטים השונים מרצד לפנינו תוכן חסר היגיון). אחרים מאמינים כי הם תוצר לוואי של תהליכים פיזיולוגיים שמתרחשים במוח ותו לא. כך או כך, מסביר קסניאק, רבים מהחוקרים כיום טוענים כי אין להם תכלית ייעודית בפני עצמם, ולכן אין לייחס להם חשיבות או משמעות מיוחדת מעבר לחשיפת רמזים על אודות הפסיכולוגיה של החולם.
עם זאת, אין בכך כדי לומר שאין להם חשיבות. או כפי שניסח זאת פרופסור לפסיכולוגיה פרדריק קולידג', "לחלומות אין מילון משמעויות, אך יש להם משמעות". לדברי קסניאק, הוא וחוקרים נוספים הגיעו למסקנה כי "לדימויי החלומות אין מתכון אוניברסלי שיכול לספק לנו תרגום אוטומטי למשמעותם. רמת החשיבות שלהם היא ככל שנבחר לתת להם". קלוגר מחזק זאת. "מאה שנים של ניסיון עם פסיכותרפיה […] הראו שלא פעם אנחנו יכולים להיתרם רבות מכך שאנו מתבוננים ומנתחים את החלומות שלנו".
על אף שהתיאוריות העדכניות שוללות את האפשרות ל'אינדקס' פירוש חלומות אובייקטיבי, ניתן בכל זאת למצוא כמה מכנים משותפים אוניברסליים באופן שבו הם מקבלים משמעות סובייקטיבית. אחרי הכול, רבות מחוויות הקיום שלנו משותפות לכלל האנושות. "מה שיש לבני אדם במשותף הוא עמוק וראשוני הרבה יותר ממה שאין", כותב קלוגר. לראיה, תמות מסוימות של חלומות חוזרות על עצמן בתרבויות ובזמנים שונים.
כשלוקחים בחשבון את מגוון התיאוריות האפשריות וכן את הניסיון הקליני העשיר של הפסיכותרפיה, נראה שאפשר למצוא משמעויות סבירות לחלומות נפוצים. דידרי ברט, פסיכולוגית מאוניברסיטת הרווארד מספרת לקלוגר שהמכנים המשותפים הביולוגיים והחברתיים שלנו עשויים להסביר חלומות שבהם אנו בורחים מחיות טרף, או חסרים פריטי לבוש. "אנו חולקים הרבה מהחיווט הביולוגי שלנו, ולכן גם בני אדם מודרניים ממשיכים להיות מודאגים מחיות גדולות עם שיניים חדות. נראה כי רעיון העירום כחשיפה חברתית גם הוא אוניברסלי, אפילו בשבטים שבהם הלבוש מינימלי. ברוב התרבויות, לבוש לא הולם משמעו בושה".
קלוגר מציג תיאוריה נוספת מתחום הנוירוביולוגיה הקוגניטיבית, ולפיה חלומות משמשים כ'סימולציית איומים': המוח מגיב לסכנה פוטנציאלית עתידית על-ידי כך שהוא מריץ 'תרגילי אימון' דמיוניים בזמן השינה רק בשביל להשאיר אותנו חדים. לדבריו, מנגנון זה עשוי להיות המקור לחלומות חוזרים כמו חוסר יכולת ללמוד למבחן חשוב (אפילו שסיימנו מזמן את הלימודים), כאשר הבחינה מייצגת פרזנטציה שאנחנו אמורים להכין לעבודה, למשל.
פסיכולוגיה או ביולוגיה?
בהשראת הרעיונות של פרויד, חלומות נפוצים אחרים עשויים אכן לייצג משאלות, כותב קלוגר. חלומות שבהם אנחנו עפים, למשל, מבטאים אולי תשוקה לחופש, וחלומות שבהם אנו מגלים חדרים חדשים בבית שלנו עשויים להביע רצון לגיוון או לחידוש.
חלום על שיניים נופלות הם אחד מנושאי החלומות המוכרים ביותר. לפי קלוגר הם עשויים לייצג חרדה מלומר את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון או מפני הזדקנות והתבלות הגוף. לפי סאמר ורמן, חלומות אלו ליוו את החוויה האנושית באופן בולט כל-כך, עד שכבר ביוון העתיקה העניקו להם חשיבות יתרה והאמינו כי ניתן לפרש אותם לפי השן הספציפית שאבדה בחלום.
"חלום על שיניים נופלות הם אחד מנושאי החלומות המוכרים ביותר. חלומות אלו ליוו את החוויה האנושית באופן בולט כל-כך, עד שכבר ביוון העתיקה העניקו להם חשיבות יתרה והאמינו כי ניתן לפרש אותם לפי השן הספציפית שאבדה בחלום".
נושא חלום נפוץ נוסף שהצמד מציין הוא נפילה בחלום, שבדרך כלל מלווה בתופעה פיזיולוגית שמכונה "קפיצת הירדמות" (Hypnic Jerk). לעיתים בזמן הירדמות מתרחש כיווץ פתאומי של שרירים שגורם לנו להתעורר בבהלה מתוך תחושת נפילה. הסיבות לתופעה אינן ברורות לגמרי, אך משערים כי היא שריד אבולוציוני לחיים על עצים, שם ליציבות בגובה יש משמעות קריטית. ייתכן שהמוח מפרש את תגובת הקפיצה של הגוף כנפילה ומצמיד לה הזיה שתואמת לתחושה.
לפי סאמר ורמן תמה שכיחה נוספת היא מיניות. חלומות מיניים משקפים ככל הנראה את התחושות שלנו לגבי יחסים והתנהגות מינית, לרבות תשוקות לא ממומשות. חלום על בגידה, למשל, עשוי להתקשר לרגשות קנאה או לאינטימיות נמוכה במערכת יחסים.
סיוטים עלולים להתעורר בכל גיל, ומבטאים בדרך כלל התמודדות עם מתח, חרדה או חשש מתהליך מסוים שמתהווה או עומד להתרחש (שינויים בעבודה, רילוקיישן וכדומה). חלומות על אסונות טבע קטסטרופליים (רעידות אדמה, שיטפון וכדומה) עשויים להיות קשורים לטראומות עבר.
בין אם הם מייצגים את נבכי הנפש האנושית האוניברסלית, ובין אם הם סתם תופעת לוואי אקראית של נוירונים שנורים במוח שלנו, חלומות ממשיכים להיות תופעה אניגמטית ומסקרנת. ייתכן שהיינו זוכים לשינה שקטה ושלווה יותר אם לא היינו חולמים, אך כנראה חוויית הערות שלנו הייתה הרבה פחות עשירה בלעדיהם.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
החלום ופשרו: למה החלומות שלנו כל-כך סוריאליסטיים?
בין הדמיוני לממשי – מה החלום יכול ללמד אותנו על המציאות
מודעות בזמן השינה עשויה לסייע לנו לשלוט בחלומות – כיצד נוכל להגיע אליה?
עוד מרדיו מהות החיים: