עתידנים רבים הם רואי שחורות ומנפיקים לאנושות נבואות זעם חדשות לבקרים. טכנו-אופטימיסט אחד לפחות מזכיר לנו שיש גם עתיד אפשרי אחר. כזה שייסגרו בו פערים כלכליים, שפע יהיה זמין לכל, משבר האקלים ייפתר וטכנולוגיה תשרת את האדם ולא להיפך.
עתידנים חושבים באופן ליניארי, ומשליכים מן העבר אל העתיד, מסביר היזם המיליארדר וינוד קוסלה, ולכן הם לא לוקחים בחשבון תרחישים בלתי-סבירים או קיצוניים. התוצאה היא תחזיות שמנבאות המשך של מגמות קיימות: החרפה של משבר האקלים, גידול באוכלוסייה בזמן שהמשאבים הקיימים בכדור הארץ לא יוכלו לתמוך בה, גידול בפערים הכלכליים, אבטלה המונית עקב התפתחות הטכנולוגיה במקרה הטוב, ושעבוד האנושות על ידי הטכנולוגיה במקרה הרע.
ואולם, חשוב לזכור, העתיד שהם משרטטים איננו גזירת גורל, כי אם אפשרות אחת מני רבות. לפי קוסלה, מה שהעתידנים הפסימיסטיים והמומחים באקדמיה לא לוקחים בחשבון הוא יזמות – חברות או בעלי הון פרטיים בעלי מוטיבציה ותעוזה לשנות את העולם. אלה מסוגלים לחולל מהפכות לא צפויות ולחרוג מכל גרף מגמה קיים. ולראיה, בעשורים האחרונים כל המהפכות הטכנולוגיות בעלות ההשפעה החברתית התחוללו הודות ליזמים פרטיים ולא בזכות מוסדות ממשלתיים או אקדמיים, מהמצאת כרטיס האשראי ועד ל'אובר' וספייס X.
קוסלה, שעוסק בחדשנות ב-40 השנים האחרונות, מגדיר את עצמו כ"טכנו-אופטימיסט". לדבריו, ישנה גם אפשרות לעתיד אלטרנטיבי עבור כדור הארץ והאנושות, שונה מזה שחוזים המומחים – אופטימי הרבה יותר. בהרצאה מעוררת מחשבה מבית TED, הוא משרטט עתיד חלופי – שוויוני יותר, אקולוגי יותר ושופע יותר – שמתבסס על פיתוחים בהתהוות יחד עם חזונו האישי. לדבריו, הודות לתמיכה ביזמות פרטית וקידום ערכים כמו אמפתיה וערבות הדדית, חזון כזה יכול להפוך מאפשרות למציאות.
שפע, נוחות, ומומחיות זמינים לכולם
בעתיד האופטימי האפשרי של קוסלה, מחשוב, רובוטיקה ובינה מלאכותית יסייעו ברבים מהאתגרים והמטרדים של השגרה האנושית וישימו קץ לפערים כלכליים שנראה כי רק הולכים ומעמיקים.
תשתית המחשוב תהיה מתקדמת כל-כך, עד שמחשבים יעבדו ברקע של חיינו באופן מובנה וטבעי, מבלי שנשים אליהם לב – בדיוק כמו שאנחנו חושבים היום על חשמל. נדבר ונפעיל אותם כל הזמן, והם יבינו אותנו. לא נצטרך ללמוד תכנות או מחשבים – המחשבים יסתגלו אלינו ויבינו את שפתנו ללא מאמץ מצידנו.
מיליארד רובוטים דו-רגליים (ואחרים) יבצעו את כל העמל האנושי ויחליפו אותו לחלוטין בשוק עבודת הכפיים. הם לא ייתרו את העובדים האנושיים, אלא ישחררו אותם משעבוד לעמל סיזיפי ולא מתגמל ויפנו אותם לעשייה מספקת ומשמעותית יותר. ומה לגבי מי שלא יצליח להתברג מחדש בשוק העבודה העתידי? "אני מאמין שיהיה לנו שפע כזה שנוכל לדאוג לכל מי שיאבד את מקום עבודתו. וכאן נכנס מרכיב האמפתיה של הטכנו-אופטימיות”, אומר קוסלה.
"אני מאמין שיהיה לנו שפע כזה שנוכל לדאוג לכל מי שיאבד את מקום עבודתו. וכאן נכנס מרכיב האמפתיה של הטכנו-אופטימיות".
לפי תחזיתו, פני הרפואה עשויים להשתנות לחלוטין. עד היום הרפואה המערבית עסקה בעיקר בטיפול במחלות ובסימפטומים רק כשאלה מתפרצים. "חבל שעדיין בימינו רוב האנשים שמקבלים התקף לב מגלים שהם סובלים ממחלת לב דרך התקף הלב עצמו, ולא 20 שנה לפני כן, כשהבעיה הופיעה", אומר קוסלה. בעתיד שהוא משרטט, "זה לא יקרה יותר". במקום לטפל בחולים, רופאים יתמחו באיתור ומניעת תחלואה מראש. נוסף על כך, בינה מלאכותית תאפשר רפואה מותאמת אישית, כשהיא מפעילה מודלים וסימולציות לפי נתוניו של כל מטופל כדי להתאים לו טיפולים, תרופות ומינונים שיהיו האידיאלים עבורו.
עתיד אקולוגי בר-קיימה
משבר האקלים וניצול יתר של משאבי כדור הארץ הם מהאתגרים הקשים ביותר שהאנושות מתמודדת איתם כיום. גם כאן, לאופטימיות טכנולוגית יש הרבה מה להציע.
לדברי קוסלה, פיתוחים טכנולוגיים יאפשרו גידול מהיר יותר של צמחים ותוצרת חקלאית, ויסייעו בבעיית הזנת האוכלוסייה. שני פיתוחים כאלו הם דשן חדשני יעיל ואקולוגי יותר, ופריצת דרך שמאפשרת את ייעול פעילות הרוביסקו. רוביסקו הוא האנזים הנפוץ ביותר בכדור הארץ – הוא זה שמעבד פחמן דו-חמצני ומאפשר את תהליך הפוטוסינתזה בצמחים. מדענים הצליחו לשפר את פעילותו ב-40%, מה שתורם לא רק לשיפור החקלאות, אלא גם מהווה פתרון אפשרי לבעיית פליטת הפחמן.
יתרה מזאת, חלבונים חדשים יחליפו חלבונים לא רק מן החי אלא גם מן הצומח, ובכך יאפשרו ייצור המוני ואקולוגי שלהם תוך הימנעות מפגיעה במארג הסביבתי כליל. חלבונים אלו יהיו גם בריאים יותר, ובעלי ערך תזונתי גבוה יותר מאשר אלו המופקים מסויה ונמצאים בשימוש נפוץ היום.
בתחום האנרגיה יתאפשרו פתרונות חדשים להחלפת דלקי המאובנים המזהמים: קוסלה צופה עתיד מזהיר לאנרגיית היתוך. אנרגיה גרעינית עשויה להישמע מאיימת, אך קוסלה מבטיח שניתן להפיק ממנה חשמל באופן בטוח, יעיל ונקי. באופן זה, אין צורך בבנייה מחדש של מיליוני מפעלי חשמל, ודי בהחלפת הדוודים והטורבינות במפעלים הקיימים כדי להתחיל מייד ולהפיק את האנרגיה החדשה.
"ישנן 12 קטגוריות של פליטות פחמן מזהמות עיקריות […] דרוש רק יזם אחד כדי להתמודד עם כל אחת מן הקטגוריות האלה, כלומר תריסר יזמים בלבד יכולים לשנות את עולם האקלים".
גם לבעיית פליטת הפחמן יימצאו פתרונות, מרגיע קוסלה. "יזמים כבר עובדים על זה. ישנן 12 קטגוריות של פליטות פחמן מזהמות עיקריות […] דרוש רק יזם אחד כדי להתמודד עם כל אחת מן הקטגוריות האלה, כלומר תריסר יזמים בלבד יכולים לשנות את עולם האקלים".
לדוגמה, בקליפורניה כבר נחנך מפעל המלט הראשון בעולם שמייצר כמות כפולה של מלט מתוך אותה כמות של חומר גלם כמו המפעלים הישנים. הוא עושה זאת הודות לטכנולוגיה חדשה שלוכדת את הפחמן הדו-חמצני ומחדירה אותו למלט עצמו. גם כאן, לא נדרש מפעל חדש אלא רק שינוי ייעוד של מפעל קיים ושדרוגו בעזרת טכנולוגיות חדשות. התוצאה – הוזלה של הייצור וסיוע למאבק במשבר האקלים.
עולם קרוב ונגיש יותר
למרות שמומחים ועתידנים רבים יחלקו עליו, קוסלה מאמין נלהב באפשרות שב-25 השנים הקרובות נוכל להוציא את רוב המכוניות מרוב הערים בעולם. החזון הוא להקים מערכת תחבורה שתהיה מהירה יותר ממכונית פרטית עם נהג, זולה יותר מתחבורה ציבורית, וזמינה בכל מקום ובכל עת לפי דרישה. דמיינו צי של קרונות ממונעים אוטונומיים חשמליים קטנים, אישיים או קבוצתיים, שאותם יהיה אפשר להזמין בכל מקום ובכל שעה כמו שירות שאטל. נשמע דמיוני? כבר עכשיו מקימים מערכת כזו בעיר סאן חוזה שבקליפורניה.
לא רק הערים יהפכו נגישות יותר, גם המרחקים בעולם כולו יצטמצמו עוד יותר, הודות לחידושים טכנולוגיים בעולם התעופה. קוסלה מציג מטוס חדש בעל מהירות טיסה של מאך 5 (כמעט 4000 קילומטר לשעה): לא רק שהאחרון יוכל להטיס נוסעים מניו-יורק ללונדון ב-90 דקות בלבד, אלא שהוא יעשה זאת תוך שימוש בדלק נקי וידידותי לסביבה.
האם עתיד אופטימי כזה באמת ייתכן? כפי שטוענים רואי השחורות, אומר קוסלה, המימוש שלו עלול להסתבך. "אבל אני בהחלט חושב שעולם של שפע אכן אפשרי. נדרשים רק כמה יזמים נלהבים ובעלי מוטיבציה שיממשו את זה […] ידמיינו את הבלתי-אפשרי, יחלמו את החלומות ואז יהיו טיפשים מספיק כדי להגשים אותם".
הרצאתו של קוסולה לא משרטטת לפרטי פרטים את כלל הפתרונות הטכנולוגיים הנחוצים, אך היא מציגה הזדמנות מעניינת לגמישות מחשבתית ולאמונה בטוב שבאדם. גם אם החזון שלו לא יתממש בדיוק כפי שהוא משרטט אותו, לבטח קידום של ערכים אוניברסליים כמו שוויון, אמפתיה, אחריות חברתית וסביבתית יסייע להציב אותנו במסלול חיובי ובטוח יותר.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
בריאה יותר, מזינה יותר, ירוקה יותר – כך מנבאים שתיראה הצלחת שלנו ב-2050
יחסינו לאן? האמת מאחורי 5 מיתוסים נפוצים על AI
להוביל את הטרנדים של מחר – כיצד חוזים מגמות ולמה השוק בישראל עובד קצת אחרת?
עוד מרדיו מהות החיים:
תמיכה טכנית: חידושים טכנולוגיים ותהיות על השפעתם עלינו כבני אדם