כשהקוסם אריק מיד נחשף להגדרה של אפקט הפלסבו הוא זכה להעמיק את האופן שבו הוא מסתכל על עיסוקו. עד כמה ניתן לתעתע בקהל ולהשאיר אותו במתח העדין שבין אמונה וציפייה ובין הידיעה שמשהו אינו אמיתי?
כמעט כל ילד חווה מופע קסמים שהותיר אותו המום. ראשו נמשך קדימה בפליאה, מחפש זווית טובה בין יתר הראשים הצעירים, מביט באדם בחליפה מיוחדת מושך מטפחות צבעוניות מתוך פיו. בזו אחר זו נשלפות המטפחות הקשורות: ירוקה, אדומה, צהובה וכחולה. הפה רגיל אבל המטפחות לא מפסיקות לצאת. 'איך זה יכול להיות?' הוא ישאל את עצמו שנים לאחר מכן.
כשמספיק זמן יחלוף הוא יבין, כמו כולם, שהפלא מוצע למכירה בכל חנות טריקים ותחפושות לפורים. קפסולה קטנה, דחוסה היטב, שניתן להחביא בפנים הלחי.
אבל קסמים הם לא רק מופע ילדים. קסמים מוצלחים יכולים לתעתע במוחם של צעיר ומבוגר כאחד והם מציפים תהיות בנוגע לאופן שבו אנחנו חושבים ובנוגע לכוחה של אמונה להטות את המחשבה. התעלול הראשון שמציג הקוסם אריק מיד על בימת TED נועד לעיניים צעירות. הוא מחזיק בידו סכין ותוך כמה תנועות מראה לקהל כיצד האצבעות נפתחות והסכין נותרת צמודה לפנים כף היד. "זהו תעלול שנמצא בכל ספר קסמים לילדים מאז 1950 ואני הולך להראות לכם כיצד הוא פועל", הוא אומר.
במהלך הצגת הקסם מניע מיד את ידיו בתנועות מיומנות. מסתיר את שיש להסתיר וחושף את שלא. רגע השיא מתקבל כשכף ידו פתוחה לרווחה והסכין שהיא אחזה עד כה נשארת במקומה מבלי ליפול מטה. כל מילה שיוצאת מפיו תוך כדי נועדה למשוך את תשומת ליבנו הרחק ממוקד התעלול או לבנות בראשנו ציפייה מסוימת. הציפייה משפיעה באופן משמעותי על היכולת שלנו לשים לב לפרטים שעלולים לסתור אותה. כמו למשל העובדה שביד ה"תמימה", זו שרק אוחזת בפרק כף היד השנייה, חסרה בבירור אצבע אחת. אך הציפייה עושה דבר נוסף: היא מטה את החשיבה שלנו כך שניתן משקל רב יותר לכל פרט מידע שתומך בתמונה שאנחנו מצפים ורוצים לראות.
ובכן, כשהגיל הממוצע של הקהל הוא ארבע, קסם הסכין המודבקת יכול להיות מופע מסחרר. שרשרת מטפחות אינסופית יכולה לטלטל קהל בגילאי 6 עד 7. אך עבור מוח בוגר נדרש כמובן תעלול מתוחכם יותר. או שנדרשת מוטיבציה גדולה יותר להאמין. וכאן, מתחיל להתחבר מופע הקסמים של מיד עם אחת התופעות המעניינות והנחקרות בעולם הרפואה וחקר המוח.
דקויות הפלסבו ברזולוציה גבוהה במיוחד
מיד מספר על מחקר שקרא בנושא פלסבו. במילים שלו, ההגדרה לאפקט הפלסבו יכולה להיות מתומצתת בערך כך: "דבר מזויף שמישהו מאמין בו מספיק עד שהוא נעשה אמיתי". האין זו הגדרת המקצוע שלו? מיד הרגיש חיבור אינסטינקטיבי לתופעה וביקש להמשיך ללמוד אותה. הנתונים שמצא הדהימו אותו. "מסתבר שאם אתם מספקים פלסבו בצורת גלולה לבנה, שמעוצבת כמו אספירין, יש לה השפעה מסוימת שניתנת למדידה. אבל אם אתם משנים את הצורה שבה אתם נותנים את הפלסבו, למשל בכך שתכינו גלולה קטנה יותר, תצבעו אותה בכחול ותטביעו בה אות, היעילות שלה תגדל", הוא משתף. "זה הטריף אותי".
וזה לא נגמר שם. הדקויות בנוגע להשפעת הפלסבו מעוררות מחשבה: "כמוסות יעילות בהרבה מאשר גלולה, בכל צורה שהיא. וכמוסה צבועה, צהובה בצד אחד ואדומה בצד אחר, טובה יותר מכמוסה לבנה", הוא אומר. ממאמר שפורסם ב-Medical News Today עולה כי "שתי טבליות עובדות טוב יותר מאחת […] ולגלולות גדולות יותר השפעה גדולה יותר". כמו כן, לגלולות וכמוסות בצבעים אדום צהוב וכתום יש השפעות ממריצות בעוד שכחולות וירוקות מייצרות אפקט מרגיע. ואיך לא, "זריקה גורמת לאפקט פלסבו חזק יותר מאשר טבלייה או כמוסה". בנוסף עולה מהמאמר כי באופן כללי לתרופות דמה ישנה השפעה שונה על מחלות שונות בתרבויות שונות. לדוגמה, בקרב מטופלים שסובלים מכיב קיבה, אפקט הפלסבו בברזיל נמוך מאשר בצפון אירופה, כשבגרמניה הוא גבוה בצורה חריגה. לעומת זאת, בגרמניה השפעת הפלסבו על נבדקים הסובלים מלחץ דם גבוה נמוכה בהרבה מאשר במקומות אחרים.
"מסתבר שאם אתם מספקים פלסבו בצורת גלולה לבנה, שמעוצבת כמו אספירין, יש לה השפעה מסוימת שניתנת למדידה. אבל אם אתם משנים את הצורה שבה אתם נותנים את הפלסבו, למשל בכך שתכינו גלולה קטנה יותר, תצבעו אותה בכחול ותטביעו בה אות, היעילות שלה תגדל".
אחד ההסברים הרווחים לתופעת הפלסבו טמון בהשפעה העצומה שיש לאמונה שלנו. חוויית הטיפול, הביטחון שמעוררת בנו התרופה והאמונה שכשם שהיא הצילה רבים היא תגאל גם אותנו ממכאובינו – כל אלו משפיעים באופן ישיר על היכולת של הגוף שלנו להירפא. לא אחת, בצורה משמעותית יותר מאשר החומר הפעיל בתרופה. האם בגרמניה מידת ההצלחה של הטיפול התרופתי בכיב קיבה גדולה מאשר במקומות אחרים, ולכן המטופלים שמקבלים את טיפול הדמה מחלימים גם הם? האם באופן גורף אנשים בכל העולם תופסים כמוסות כאפקטיביות יותר מאשר גלולות? לפי מה אנחנו בוחרים אם לקחת אדוויל או אקמול? לפי החומר הפעיל או לפי הצבע והמרקם? ומדוע המחט מנצחת את כולם? "זוהי תמונה עוצמתית כל כך בדמיון של המטופלים", מציע מיד, שהיא מפעילה תגובה מהירה וחזקה יותר בגוף. ממש כשם שהמטופל מצפה ממנה לעשות. גם אם היא הכילה כמה מ"ל של כלום.
אם זה לא מספיק, מחקרים חדשים יותר טוענים כי גם כשהנבדקים יודעים שהם מקבלים פלסבו, האפקט נותר מובהק. משהו בקונטקסט של קבלת הטיפול התרופתי חזק כל כך, שהוא מייצר השפעה פיזית גם כשברור ששום חומר פעיל לא מעורב. והנה אנחנו חוזרים לחלק האומנותי. "רציתי לראות אם אוכל לקחת את הרעיון הזה וליישם אותו בתכסיס קסמים", מספר מיד. "כלומר, לקחת משהו שהוא בבירור תעלול מזויף ולגרום לו להראות אמיתי". ולא עבור מוח של ילד אלא עבור קהל מבוגר ומודע שנחשף לכל ההסברים.
מופע סיום למבוגרים
לסיום ההרצאה מיד מציג קסם נוסף. הוא מחטא מחט באורך חמישה עשר ס"מ, ממשש את זרועו ולמען הסר ספק מסביר: "זהו באמת הבשר שלי. זה לא איזה בשר שגודל במיוחד. זה העור שלי ממש כאן וזה לא פעלול מיוחד של הוליווד. אני הולך לחדור את העור שלי ולהעביר את המחט הזאת לצד השני". הוא ממשיך לדבר ולספר כי הציג את הקסם הזה אתמול בערב לכמה זרים במלון שבו הוא מתאכסן ואחת הנשים התעלפה. הוא מתריע שאם יש בקהל אנשים עם קיבה רגישה הוא מתנצל מראש ומציע שיסובבו את ראשם לשלושים שניות. הוא מחדיר את המחט אל פנים זרועו אשר, יש לציין, אינה פונה אל הצופים, וממשיך תוך כדי שהוא חושף את האזור בו תקועה המחט הענקית: "הנה אני יכול לסובב אותה בפנים. אני מצטער אם אתם חשים בחילה. בטח מי ששם מאחור חושב לעצמו שזה נראה די מגניב […] אבל אם זה היה אמיתי, ובכן, הוא היה מדמם". ואז המצלמה מתקרבת אל המקום וזה אכן נראה אמיתי לכל דבר. הוא מאגרף ומשחרר את כף ידו כמו בבדיקת דם וטיפות דם מתחילות לזלוג משני הנקבים.
הוא אפילו מקנח באמירה שהוא יכול להוציא את המחט, לנקות את היד ולהראות לנו שלא נותרו פצעים, אבל לצורך העניין הוא פשוט ירד כך מהבמה ויותיר אותנו עם הספק. והספק נותר. אפילו שהוא סיפק את כל הסיבות לחשוב שלא מדובר באירוע אמיתי – הספק נותר. פערי המידע מערערים את האמונה באירוע אך הם לא סותרים אותו לחלוטין. ואילו כל מה שכן ראינו במו עינינו מדבר בעד. ממש כמו כמוסת פלסבו צהובה-אדומה שניתנת פעמיים ביום למטופל שיודע שאין בה חומר פעיל, אך גם יודע שמאות מטופלים שלא ידעו זאת – נרפאו בזכותה.
"פערי המידע מערערים את האמונה באירוע אך הם לא סותרים אותו לחלוטין ואילו כל מה שכן ראינו במו עינינו מדבר בעד".
אפקט הפלסבו נוכח בחיינו בהיבטים שונים ומגוונים. מלבד מופע קסמים מזדמן, כמובן. האמונה שלנו במציאות מסוימת יכולה להיות כה חזקה עד שהיא יוצרת את המציאות שאנחנו מצפים לראות, אפילו אם זו לא הייתה קיימת קודם. לטובה ולרעה. אמונה ביכולות שלנו יכולה לשפר את הביצועים שלנו בהשוואה למי שמוכשר מאיתנו אך חרד בנוגע להצלחתו. ולהיפך. גם בתוך מערכות יחסים היא יכולה לבוא לידי ביטוי. אם אנחנו, למשל, מאמינים שבן הזוג שלנו חושב שאנחנו לא מספיק טובים עבורו זה עלול לגרום לנו לחוש לא בטוחים בעצמנו, להימנע מלקחת יוזמה או מלומר את דעתנו ולהתמקד בחסרונות שלנו. כל אלו, בתורם, יכולים להשפיע על האופן שבו בן הזוג שלנו רואה, כמו נבואה שמגשימה את עצמה.
ובכן, נותר לתהות עד כמה עדינה ההשפעה הזו. בדומה להבדל בין כמוסה לבנה לכחולה, אילו דקויות משפיעות עלינו בהקשרים יומיומיים? אילו אמיתות, זניחות כביכול, אנחנו לוקחים כמובן מאליו ומהו היקף ההשפעה שלהן עלינו?
תמונת כותרת: danilo.alvesd / Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מה אם לא היינו מפרידים בין גוף ונפש מלכתחילה?
מושקעים רגשית – 5 הטיות פסיכולוגיות שמשפיעות על ההחלטות הפיננסיות שלנו
מדוע אנחנו מחזיקים באמונות טפלות – גם אם אנחנו לא ממש מאמינים בהן?
עוד מרדיו מהות החיים:
