האם התשובות לבעיות פסיכולוגיות מודרניות נמצאות דווקא בתורות העתיקות? האם ניתן לחקור חוויות רוחניות והתפתחות אישית בכלים מדעיים? הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית מבקשת לענות על שאלות אלו, תוך החזרת תחושת חיבור לעצמי ולעולם, וסיוע בחיפוש אחר משמעות החיים.
היוונים הקדמונים טבעו את המונח 'פסיכה' לתיאור נפש האדם ולמאפייניה המטפיזיים כמו תודעה, מחשבות ורגשות. בדומה למונח 'נשמה' בעברית, גם המונח היווני מתקשר לנשימה ויכול להתפרש גם כ'רוח האדם'. רעיון זה היה עמוד התווך בתיאוריות לחקר הנפש בעת הקלאסית. פילוסופים בני תקופת הרנסנס הצמידו לו את הסיומת 'לוגיה', שפירושה 'מדע' או 'תחום מחקר', ויצרו את המונח 'פסיכולוגיה'.
כיום פסיכולוגיה מוגדרת כמדעי הדעת (זרם התודעה והחוויה האישית) וההתנהגות (פעולות הניתנות לצפייה). זהו תחום אקדמי שנעזר בכלים מדעיים כמו ניסויים, תצפיות, סקרים וקליניקה, וחוקר תופעות במספר רמות, מהרמה המולקולרית-גנטית, ועד לרמה ההתנהגותית והחברתית.
בזמן שנראה כי היבט המחקר נוכח מאוד בפסיכולוגיה, נשאלת השאלה לאן נעלמה הרוח?
החיפוש האנושי הטבעי אחר משמעות, חיבור עמוק יותר לחיים, סיפוק והתפתחות אישית הוביל בסוף המאה ה-20 לצמיחתה של גישה ייחודית בתחום בריאות הנפש שתופסת תאוצה בשנים האחרונות. הפסיכולוגיה הרוחנית, שמכונה גם פסיכולוגיה טרנספרסונלית, שמה לה למטרה להחזיר לפסיכולוגיה את המיקוד ב'פסיכה' ולגשר בין מדע לרוח.
לפי ד"ר לפסיכותרפיה ג'ו נאש, חוקרת ומרצה בתחום בריאות הנפש, משמעות המונח טרנס-פרסונלי הוא 'מעבר לעצמי' או 'מעבר לאגו'. הפסיכולוגיה המסורתית חוקרת את האדם כאינדיבידואל ומגדירה את גבולות העצמי באופן ברור. מתוך כך היא מתמקדת בפתרון בעיות אישיותיות ופתולוגיות ובשיפור התפקוד היומיומי. הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית מכירה בגישות הפסיכולוגיות המסורתיות ומתבססת עליהן, אך לוקחת אותן צעד נוסף קדימה וחוקרת את התפתחות האדם מעבר לאגו. היא רואה את העצמי ואת האגו כגמישים ובעלי פוטנציאל להתרחבות כחלק מתהליך של למידה והתפתחות אישית. במסגרת זו היא גם מכירה בקיומם ובחשיבותם של חוויות מיסטיות ומצבי תודעה שונים.
"בזמן שנראה כי היבט המחקר נוכח מאוד בפסיכולוגיה, נשאלת השאלה לאן נעלמה הרוח?"
לדברי נאש, את שורשי הגישה ניתן למצוא בעבודות של פסיכולוגים כמו וויליאם ג'יימס וקארל יונג, שהתעניינו וחקרו את ההיבטים הרוחניים של טבע האדם. בשנות ה-60 של המאה ה-20, הוא מוסיף, מוסדה הגישה באופן רשמי כתחום בפסיכולוגיה על ידי הפסיכולוג אברהם מאסלו והפסיכיאטר סטניסלב גרוף. מאסלו מיקם את הרוחניות במרומי פירמידת הצרכים וראה בה אלמנט חיוני למימוש עצמי ורווחה נפשית, ושותפו גרוף חקר טכניקות טיפוליות להרחבת התודעה.
הפסיכולוגיה הרוחנית מתייחסת לאדם כמכלול, תוך התחשבות בצרכים רוחניים ונפשיים כאחד. היא משלבת תובנות מפילוסופיות רוחניות שונות מרחבי העולם וממגוון רחב של תרגולים ושיטות טיפול, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מדיטציה, יוגה, עבודה עם הטבע ועוד.
איך מודדים רוח?
השילוב בין רוחניות למחקר מדעי הוא אתגר מעניין במיוחד. תופעות רוחניות רבות כמו חוויות של אחדות, חיבור לטבע או חיבור לתודעה קוסמית קשות למדידה באופן מדעי. בנוסף, חוויות רוחניות הן סובייקטיביות מאוד ויכולות להשתנות מאדם לאדם. על מנת להתגבר על כך, מסבירה ב-Verywellmind קנדרה צ'רי, מומחית לשיקום פסיכוסוציאלי, כי פסיכולוגיה טרנספרסונלית משתמשת בשיטות מחקר איכותניות כמו ראיונות עומק וניתוח סיפורי חיים, שיכולות לספק תובנות חשובות על חוויות רוחניות, גם אם קשה למדוד אותן באופן כמותי. בנוסף, היא מתמקדת בחוויה האישית של המטופל, תוך חקירת עולם הערכים, האמונות והחוויות הרוחניות שלו, והתחשבות ברקע האישי והתרבותי שלו.
ההיבט הרוחני של הגישה בא לידי ביטוי בשילוב רעיונות מתורות עתיקות ומודרניות, התורמים לטיפול באתגרים שהפסיכולוגיה המסורתית מתקשה עימן. לדוגמה, לדברי צ'רי ונאש, תרגולים כמו מדיטציה, טכניקות נשימה ועבודה עם הטבע שמקורם בפילוסופיות רוחניות מן המזרח ודרום אמריקה, עשויים לסייע בהפחתת תסמינים של בעיות פסיכולוגיות מורכבות כמו טראומה, התמכרות וחרדה קיומית.
פסיכולוגיה טרנספרסונלית משלבת בין תרגולים רוחניים עתיקים לפסיכולוגיה מודרנית. צילום: shutterstock / 3623
לצד היתרונות הרבים, העידן הדיגיטלי מביא עימו אתגרים ייחודיים לבריאות הנפש, מסבירים הזוג ד”ר רון וד”ר מרי הולניק מאוניברסיטת סנטה מוניקה. לדבריהם, מחקרים מראים שריבוי גירויים דיגיטליים עלול להוביל לניתוק מה'עצמי' – אובדן קשר עם התחושות, המחשבות והרגשות הפנימיים שלנו. שימוש ברשתות חברתיות
מציב כמה אתגריים ייחודיים לכשעצמו: המרדף אחר 'לייקים' ותגובות עלול לייצר תחושה של חוסר סיפוק וחיפוש מתמיד אחר משמעות חיצונית, והשוואה עצמית בלתי פוסקת לאחרים עלולה להביא לתחושות של בדידות, חרדה ודימוי עצמי נמוך. אלה יחדיו עלולים ליצור תחושת ניתוק, ניכור וחוסר שייכות.
לדברי נאש וצ'רי והזוג הולניק, כאן בדיוק נכנסים לתמונה הכלים הייחודיים של הפסיכולוגיה הרוחנית. לדברי צ'רי, תרגולים רוחניים רבים מדגישים את חשיבות החיבור לעצמי האמיתי, כמו גם חשיבותן של קבלה וחמלה עצמית. אלה עשויים לתרום לשיפור תחושת החיבור ל'עצמי' והערך העצמי של המטופל, ולעזור לו לפתח דימוי עצמי חיובי וחזק יותר.
פילוסופיות מזרחיות רבות מעודדות טיפוח חמלה. לפי הזוג הולניק שילוב העיקרון בטיפול פסיכולוגי יכול לתרום לשיפור תחושת החיבור לאחרים ולחיזוק מערכות יחסים בין אישיות בריאות ומספקות יותר.
בנוסף, הם מסבירים, תמות רוחניות כמו אי-היקשרות, קבלת המציאות כפי שהיא ומציאת משמעות גם בחוויות שליליות יכולות לספק כלים להתמודדות עם אתגרי החיים כמו מחלות, אובדן ואכזבות.
טרנספורמציה פסיכולוגית או התעוררות רוחנית?
דוגמה בולטת לניסיון למדוד תופעות רוחניות בכלים מדעיים מצויה במחקר סביב חוויה המוכרת כ'התעוררות'. ד"ר סטיבן טיילור, מרצה בכיר לפסיכולוגיה וחוקר בתחום בפסיכולוגיה הטרנספרסונלית, מגדיר אותה במאמר באתר החברה הפסיכולוגית הבריטית כ"חוויה זמנית של התרחבות והתעצמות של התודעה שמשפיעה על תפיסת העולם, הרגש והמחשבה".
מחקרו, שהצליב בין מאות דיווחים על החוויה, העלה כי יש לה 3 מאפיינים משותפים: תחושות חיוביות חזקות (כמו שמחה, התעלות ואהבה), צלילות ותפיסה מוגברת של הסביבה (צבעים נראים בוהקים יותר או צלילים נשמעים חדים יותר) ותחושת אחדות וחיבור לאחרים, לטבע, או לעולם כולו.
לפי טיילור, למרות שהחוויה עצמה היא זמנית, היא מלווה בהשפעת ארוכת טווח: "שינוי פסיכולוגי עמוק בתודעה, בערכים, בתפיסת העולם ולבסוף גם ב'עצמי'". השפעות אלה מאופיינות בין היתר בירידה בחשיבות של גורמים חיצוניים כמו רכוש חומרי או שיוכים קבוצתיים (לאומיים, גיאוגרפיים, תרבותיים וכדומה), עלייה בחשיבות של ערכים אוניברסליים כמו חמלה, אלטרואיזם, והכרת תודה, ועלייה בשלווה פנימית. שינוי זה עשוי להוביל לעיתים קרובות גם למהפכים משמעותיים בהתנהגות ובאורח החיים, כמו החלפת קריירה, התנדבות, תיקון מערכות יחסים ועוד. אולי מעל לכל, אומר טיילור, התעוררות מותירה אותנו עם תחושת סיפוק וחוויית חיים עמוקה יותר שעשויות לתת מענה לבעיית הניכור שמלווה את העידן המודרני.
"חוויית ההתעוררות אינה שמורה רק לגורואים מוארים או למי שגילו את אלוהים באמצע החיים. כשליש מהמקרים נחוו באופן ספונטני כתוצאה ממצוקה פסיכולוגית כמו משבר אמצע החיים, משבר משפחתי, משבר זהות, או התמודדות עם דיכאון או אובדן, ובהקשר חילוני לגמרי שאינו קשור לרוחניות או לדת".
ייתכן שאחת המסקנות המפתיעות ממחקריו של טיילור היא שחוויית ההתעוררות אינה שמורה רק לגורואים מוארים או למי שגילו את אלוהים באמצע החיים. מתברר שבזמן שבחלק מהמקרים חוויית התעוררות אכן מגיעה לאחר זמן רב של תרגול רוחני (כמו מדיטציה או תרגול דתי) או בהשפעת חוויה רוחנית עוצמתית (למשל חוויית סף מוות או חוויה חוץ גופית), הגורם הנפוץ ביותר להתעוררות הוא מצוקה רגשית גדולה. מחקריו מצאו שכשליש מהמקרים נחוו באופן ספונטני כתוצאה ממצוקה פסיכולוגית כמו משברים (משבר אמצע החיים, משבר משפחתי, משבר זהות וכדומה) או התמודדות עם דיכאון או אובדן, ובהקשר חילוני לגמרי שאינו קשור לרוחניות או לדת.
לדברי טיילור, למרות שחוויות אלו משמעותיות לרווחה הנפשית והאישית, נפוצות יחסית ואינן מובנות עדיין לגמרי, המדע נמנע בדרך כלל מלחקור אותן. לדעתו, התיוג שלהן כרוחניות, הקושי במחקר אמפירי והתפיסה שלהן כלא רלוונטיות לפסיכולוגיה מסורתית שמתמקדת בפתולוגיות ותופעות נפשיות שליליות גרמו לכך שהפסיכולוגיה רק נגעה ברכיבים של חוויות התעוררות, אך הזניחה את מחקרן כתופעה בפני עצמה.
הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית שמה לה למטרה לגשר על פערים אלו. למשל, טיילור עצמו ערך מחקר שבסופו הצליח לכמת 'מידת התעוררות' על פי סולם אוניברסלי של 16 קריטריונים מדידים. "אני מאמין שחוויות התעוררות הן חלק חשוב מהחוויה האנושית, ושהן ראויות למחקר נוסף", הוא כותב. "אני מקווה שפסיכולוגים ימשיכו לחקור חוויות אלו בעתיד".
ככלל, המדע המודרני ניסה לרוב להפריד את עצמו ולהתנער ככל הניתן מרעיונות ומושגים רוחניים. כבר כמה שנים, והפסיכולוגיה הטרנספרסונלית היא חלק ממגמה זו, חוזרים מדענים לבחון את אותם כלים ומסורות. גם אם אין לנו אמצעים מדויקים לחקר ומדידה כמו בתחומים קלאסיים, מחלחלת ההבנה שלמסורות העתיקות בכל זאת יש מה להציע, גם לבעיות של העולם החדש. אם חושבים על היוונים הקדמונים ועל המונח פסיכה, יש במגמה הזו חזרה למקורות, או שמא יש לומר רנסנס בחקר נפש האדם.
תמונת כותרת: BoConcept on Shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מה אם לא היינו מפרידים בין גוף ונפש מלכתחילה?
הילכו השניים יחדיו? הפרדוקסליות שבניסיון למדוד רוחניות בכלים מדעיים
שיחות עם אלוהים – כך תפילה משנה את המוח, הגוף והנפש
עוד מרדיו מהות החיים:
