ארץ זבת חלב ודבש – המשמעות העמוקה של שבעת המינים


החכמים היהודים מפרשים את שבעת המינים לא רק כשבעה סוגים של דגנים ופירות, אלא גם כשבעה סוגים של בני אדם או חלקים שונים בנפשנו. מהן 7 האיכויות שהם מגלמים? פרשנים לוקחים אותנו לטיול רוחני בבוסתן המקראי.


ירדן להבי | 10 יוני, 2024

במסעם במדבר, פונה משה רבנו אל בני ישראל כשהוא מרגיע ומעודד אותם לקראת כניסתם לארץ המובטחת:

"כִּי יְי אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: […] אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם–לֹא-תֶחְסַר כֹּל". הוא מתאר את ישראל כארץ פורייה, עשירה במים ובגידולים חקלאיים מגוונים, ובה בני ישראל לא יצטרכו לחשוש ממחסור בלחם ויוכלו לחיות בשפע וברווחה.

הפירות והדגנים שמוזכרים בפסוק התקבעו בספרות היהודית כשבעת המינים – "פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל". בתקופת המקרא הם היוו את הבסיס התזונתי המקומי: גידולים חקלאיים עשירים בערכים תזונתיים, נוחים לגידול, וניתנים לעיבוד לכדי מזונות ותוצרים בעלי חיי מדף ארוכים שסיפקו הזנה לכל אורך השנה.

מעבר לחשיבותם החקלאית, זכו שבעת המינים למשמעות טקסית ודתית, והם נמצאים במרכז של הלכות ומנהגים רבים בחגי ומועדי ישראל.

במהלך ההיסטוריה הוענקו להם פרשנויות סמליות רבות. מסע בעקבות משמעותם הסימבולית וחקירת סגולותיהם הבריאותיות מאפשר לגלות את הקשר העמוק בין האדם לאדמה, בין החומר לרוח, ובין התזונה לבריאות.

1. חיטה

על פי משנתו של הרבי מלובביץ', מתקיימים באדם שני יסודות: הרוחני והחייתי. בתורה נחשבת החיטה לעיקר התזונה האנושית, ולפיכך מייצגת את המאמץ להזין את היסוד האנושי הייחודי שבנו ואת שאיפותינו הרוחניות שהן תמצית אנושיותנו.

הרבנית חנה זיגלבאום מפרטת באתר My Jewish Learning את המשמעות הקבלית של שבעת המינים. לדבריה, חיטה מייצגת את יסוד החסד, אדיבות והענקה לזולת, שכן החיטה מזינה את האנושות. לפי הרמב"ם, היא כותבת, חיטה מחזקת את הגוף ומגבירה ייצור חלב אם, שהוא המזון האולטימטיבי וביטוי של חסד.

לפי הבלוג JewishVeg העוסק במטבח יהודי צמחוני, חיטה עשירה בפחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים, ויטמינים מקבוצת B, ברזל ומינרלים נוספים. צריכתה תורמת לתחושת שובע לאורך זמן, מסייעת בעיכול תקין, תומכת בבריאות מערכת הלב וכלי הדם ומסייעת בשליטה ברמת הסוכר בדם.

2. שעורה

הרבי מלובביץ' טען כי בזמן שהחיטה מחוברת ליסוד האנושי שבנו, השעורה נזכרת כמזון אופייני לבעלי חיים ולכן היא משלימה אותה. היא מייצגת את המאמץ להזין ולפתח את נשמתנו החייתית – משימה חיונית לא פחות – מכיוון שהיא עוסקת בקיום הפיזי שלנו.

לפי הפירוש הקבלי, כותבת זיגלבאום, השעורה מסמלת את יסוד הגבורה – חוסן והצבת גבולות. גרגירי השעורה עטופים בקליפה קשיחה וקשה לפיצוח (גבולות). וכך, על פי המסורת היהודית, גם על האדם לחיות: לשמור על הנשמה – "הגרעין" שלו – מפני כוחות חיצוניים שמטרתם לערער אותו ולהישאר חזק מול מי שמנסה להפיל אותו.

חיטה ושעורה, שני הדגנים היחידים בין שבעת המינים, מייצגות את עמודי התווך של המבנה הפנימי שלנו. אחריהן באים חמשת הפירות – מתאבנים וקינוח בתפריט הרוחני שלנו – המוסיפים תבלין וטעם למאמצינו הבסיסיים לפתח את שתי נשמותינו, החייתית והרוחנית.

מבחינה תזונתית, שעורה עשירה בפחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים, חלבון, ויטמינים מקבוצת B, ברזל, אבץ ומינרלים נוספים. נמצא כי היא תורמת לתחושת שובע לאורך זמן, מסייעת בעיכול תקין, תומכת בבריאות מערכת העיכול, מחזקת את מערכת החיסון ומסייעת בשמירה על בריאות העור והשיער. הרבנית זיגלבאום מציינת כי מחקר חדש שנערך על ידי ה-FDA הוכיח גם ששעורה מפחיתה כולסטרול וסיכון למחלות לב.

3. גפן

ענבים מייצגים שמחה והתרגשות. כפי שנאמר, "יין ישמח לבב אנוש". לפי הרבי מלובביץ' יין מגביר ומעצים את הרגשות, חושף סודות ומאפשר למהות האמיתית שלנו להתגלות בעולם. כשאנחנו שמחים אנחנו אותם אנשים שאנו תמיד, אלא שהשמחה משחררת את הפוטנציאל הרגשי שבנו ומוסיפה עומק, צבע ואינטנסיביות לכל דבר שאנו עושים.

על פי הקבלה, הענבים מייצגים את יסוד תפארת – שמשמעותו יופי ואיזון. מכיוון שענבים צומחים באשכולות, הם מסמלים את האיזון בין מרכיבים שונים, גם אם אלו לפעמים מתנגשים.

ברמה התזונתית הם עשירים בסוכרים טבעיים, בוויטמינים מקבוצת A, B ו-C, באשלגן ובנוגדי חמצון רבים. הם תורמים לתחושת אנרגיה ומקילים על אנמיה, מחזקים את מערכת החיסון, תומכים בבריאות הלב וכלי הדם, מסייעים בהפחתת הסיכון למחלות ניווניות ובשמירה על בריאות העין. נוסף על כך, שמן זרעי ענבים מזין את העור.

מרגליו של יהושע בן-נון שבים עם אשכול ענבים להעיד על טובה של הארץ

מרגליו של יהושע בן-נון שבים עם אשכול ענבים להעיד על טובה של הארץ. צילום: irisphoto1 on Shutterstock

4. תאנה

בשונה מהדימוי שהתקבע בתרבות, הספרות היהודית מתארת את התאנה – ולא את התפוח – כעץ פרי הדעת.

כמו אדם שנגס מהפרי בגן העדן, התאנה מייצגת את הרצון לחקור ולדעת. לפי הרבי מלובביץ', התאנה של אדם הייתה אחד הכוחות ההרסניים ביותר בהיסטוריה. ואולם, בלבושה הבונה, העוצמתי לא פחות, מייצגת התאנה את יכולתנו לפתח מעורבות עמוקה ואינטימית בכל פעילות חיובית שלנו – מעורבות שמשמעותה היא כי אנו מאוחדים עם הדבר שאותו אנו עושים.

היסוד הקבלי שמייצגת התאנה הוא נצח – ופירושו סיבולת ועמידות לאורך זמן. לתאנים זמן הבשלה ארוך במיוחד – 3 חודשים. הפירות מבשילים כמעט בו זמנית, ולכן יש לבחון אותם בקפידה יום-יום בתקופת הקטיף. זוהי תזכורת לכך, כותבת זיגלבאום, שבאותו האופן עלינו להאזין למורים השונים שלנו ולשאוב מהם ידע יום-יום, על מנת שנוכל ליהנות מפירות הלימוד שלנו.

לפי הרמב"ם, כותבת הרבנית, "תאנים, ענבים ושקדים הם תמיד הפירות הטובים ביותר, טריים או מיובשים". הוא גם תיאר אותן כמקילות על עצירות – מעקרונות היסוד של אריכות ימים ובריאות על פי משנתו – וכן כפוטנציאל לחיזוק מערכת הדם והגברת החיוניות, שרלוונטית במיוחד לקשישים.

המדע המודרני מאשר את היתרונות התזונתיים של תאנים, היא כותבת. הן עשירות מאוד במינרלים, במיוחד אשלגן, ברזל וסידן, והן מכילות את חומצות השומן אומגה 3 ואומגה 6. תאנים מכילות גם פיטוסטרולים, אשר מעכבים את ספיגת הכולסטרול, ובכך מפחיתות את רמות הכולסטרול הכלליות. יתרה מכך, הן עשויות לסייע במניעת סוגים מסוימים של סרטן.

כותבי הבלוג מוסיפים שתאנים עשירות גם בסיבים תזונתיים ובוויטמינים מקבוצת B ו-C וכי הן תורמת לתחושת שובע לאורך זמן, מסייעות בעיכול תקין, תומכת בבריאות מערכת העיכול, מחזקות את העצמות והשיניים, מסייעות בשמירה על לחץ דם תקין ובשיפור תפקוד השרירים.

5. רימון

כפי שמפרש התלמוד, מציין הרבי מלובביץ', האלגוריה של עץ הרימון מבטאת את האמת שלפיה "אפילו הריקים שביניכם מלאים מעשים טובים כרימון". הרימון אומנם מלא זרעים, אך הוא מורכב ממחיצות וחללים, ומכיל גרגירים שעטופים כל אחד בנפרד, כך שהם לא באים במגע עם כלל הפרי. באותו אופן, קיים פרדוקס באופן שבו אדם יכול להיות מלא מעשים טובים אך עדיין חלול מבחינה רוחנית. לכן על פי התלמוד הרימון מסמל את הרצון להתעלות מעבר למי שאנחנו ברגע הזה ולשאוף לדרגת רוחניות ומוסריות גבוהה יותר.

על פי הקבלה הרימון מייצג את יסוד ההוד – מלכותיות. יש לו כתר וזרעים אדומים מבריקים דמויי אבנים יקרות. הניגוד בין הפנים הזוהר לקליפה הפשוטה והקשה שלו מסמל גם ענווה ומשמש תזכורת לכך שאל לשפוט מישהו באופן שטחי.

הרימון עשיר בנוגדי חמצון, בוויטמינים מקבוצת B, ו-C, באשלגן, בסידן, בברזל ובמינרלים נוספים. הוא תורם להגנה על תאים מפני נזק חמצוני, מחזק את מערכת החיסון, תומך בבריאות הלב וכלי הדם, מסייע בהפחתת הסיכון לסוגים מסוימים של סרטן ומסייע בשיפור תפקוד המוח.

6. זית

יש שיאמרו שהחיים הם מאבק. משנתו של הרבי מלובביץ' מלמדת שהזית הוא אותו חלק שבנו המשגשג כתוצאה ממאבק, זה שאוהב את האתגר ולא היה בורח ממנו כפי שלא היה בורח מן החיים עצמם. בדיוק כמו זית, כך אומרים חז"ל, המניב את שמנו רק כשלוחצים אותו, גם חלקנו מחלצים את המיטב שבנו רק כשאנו נלחצים בין אבני הריחיים של החיים ובין הכוחות המנוגדים של עצמיות חצויה.

לפי הרבנית זיגלבאום, הרמב"ם מסביר ששמן זית מנקה את הכבד ומרכך את הצואה. הוא ממליץ על שתייה של כפית שמן זית כל בוקר לפני האכילה לסיוע במניעת אבנים בדרכי השתן.

שמן הזית עשיר בחומצות שומן בלתי רוויות חד בלתי רוויות, ויטמינים B ו-E ונוגדי חמצון רבים המסייעים במלחמה בסרטן. יש לו תכונות אנטי בקטריאליות, הוא תורם להפחתת רמות הכולסטרול הרע (LDL), תומך בבריאות הלב וכלי הדם, מסייע בהפחתת הסיכון למחלות ניווניות, מחזק את מערכת החיסון ומסייע בשמירה על בריאות העור.

7. תמר

בניגוד לזית, התמר מניב את דבשו בקלות רבה (סילאן). על פי הרבי מלובביץ', זהו משל לטוב שזורם החוצה מאיתנו בטבעיות ובקלות כאשר אנחנו שלמים לגמרי עם עצמנו, ושרויים בשלווה ושלום פנימי. יש המספרים על זן תמר שנושא פרי רק אחרי 70 שנים – זהו סמל השלווה ונחת הרוח האולטימטיביות.

לתמר בתקופה המקראית הייתה חשיבות רבה. הוא היווה מקור הזנה רבגוני ושופע בעל סגולות בריאותיות באזורים מדבריים (מחייה היכן שאין חיים) – תושבי האזור נהגו להשתמש בכל חלקי העץ: למחסה, לבנייה, ליצירה ולתזונה. בשל תכונות אלו ועוד, כותבת זיגלבאום, הכתיר התלמוד את התמר לעץ החיים. גם כאן הוא מייצג שלמות – השלם שמקשר בין כל התכונות שמייצגים המינים האחרים, כפי שהחיים עצמם קושרים בין החלקים השונים שבאדם.

התמר עשיר בסוכרים טבעיים, בסיבים תזונתיים, בוויטמינים מקבוצת B, באשלגן, במגנזיום, בברזל ובמינרלים נוספים. הוא תורם לתחושת אנרגיה, תומך בבריאות מערכת העיכול, מחזק את העצמות והשיניים, מסייע בשיפור תפקוד השרירים ובשמירה על בריאות מערכת העצבים. התלמוד מלמד שתמרים מרפאים מחלות מעיים.

תמונת כותרת: Paz Arando on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.