מדוע המילה 'רפואה' מורכבת מהמילים 'רופא' ו'אלכוהול'? מה תפקידו של החזיר בהגדרת המושג 'בית'? ומדוע המילים שמרכיבות את המושג 'חופש' הן בעלות קונוטציה שלילית? כל מילה בשפה הסינית מסמלת את האופן שבו התרבות המסורתית ראתה אותה לפני אלפי שנים ומעוררת מחשבה על האופן שבו אנחנו תופסים את המושגים הללו היום.

לא בכדי אנחנו משתמשים בשפה הסינית כתיאור למשהו בלתי מובן בעליל. צליליה והברותיה כה זרים לאוזן המערבית שכמעט ולא ניתן להבין מתי מסתיימת מילה אחת ומתחילה אחרת, ועוד יותר, לשער מה נאמר. אך מה שנכון לגבי השפה המדוברת לא בהכרח נכון לגבי השפה הכתובה. בריאיון שהעניק למגזין צוף בן ישי, מורה לשפה ולהיסטוריה הסינית, מתגלה שפה ציורית להפליא ואולי אף פשוטה לשימוש.

לדברי בן ישי, לפני כמעט 4,000 שנה, בעמק הנהר הצהוב שבצפון-מזרח סין, החלה להתפתח השפה הסינית הכתובה. שלא כמו שפות רבות אחרות, היא אינה בנויה מאותיות שמסמלות צליל ויחד מרכיבות מילה, אלא מבוססת על לוגוגרמות הנקראות סימניות. כל סימניה היא סמל ויזואלי שמבטא מילה שלמה, כאשר קיימות סימניות מורכבות הבנויות ממספר סימניות פשוטות יותר.

בתחילת הדרך, נועדו הסימניות לסמל מהלכים שקשורים בטקסים ובפולחן. אולי כדי לתעד ואולי כדי לתת מקום של כבוד להקרבה של בני האדם בתוך מערכת היחסים בינם לבין הטבע והאלים. עם הזמן פוטנציאל השימוש שלהן התגלה והתממש, וככל שמערך הסמלים נחשף לעוד ועוד אנשים הם עברו הפשטה או מעין סטנדרטיזציה – מסימנים אמורפיים לצורות גיאומטריות פשוטות יותר המשמרות את המשמעות המקורית עד כמה שניתן.

כיוון שהשפה הכתובה החלה כדרך לתאר את מה שקורה, היא לוכדת בתוכה את ההוויה שהתקיימה באותם ימים. "וההוויה שהייתה בסין הייתה לעשות סדר בין הטבע לאדם", מסביר בן ישי. "כל עוד השליט מקיים את כל הטקסים כהלכה ואין רעב, בצורת או מחלות, זה אומר שהסדר הטבעי, מנדט השמיים, יחד איתו". ואכן, הבחירות שנעשו בהגדרת הסימניות הראשוניות ובחיבורן לכדי מונחים מורכבים יותר, מביאות לידי ביטוי שוב ושוב את הפילוסופיה הסינית שראתה בטבע כוח ראשון במעלה. פני המציאות אומנם השתנו מאז, אך המשמעות נותרה בעינה. העמקה בכמה מהסימניות השגורות בשפה מספקת הצצה אל האופן שבו התרבות העתיקה ראתה את העולם, ועשויה אף לעורר מחשבות על הדרך שבה אנחנו מגדירים את אותן מילים או מושגים עבור עצמנו.

1. מה הופך בית לבית?

הסימניה 'בית' מורכבת משתי סימניות פשוטות יותר: 'גג' ו'חזיר' – החיה הראשונה שעברה תהליך של ביות בסין. "על פי התיעוד ההיסטורי, קבוצות סיניות עתיקות עסקו בגידול חזירים במרעה, הן למאכל והן לסחר כעדרים". בשונה מאזורים אחרים בעולם שבהם תרנגולות, צאן או בקר היוו ביטחון תזונתי, עבור בני האדם בסין היה זה החזיר. הבחירה הסינית לסמל 'בית' בעזרת 'גג' ו'חזיר' מעידה על כך שהליבה של הקונספט 'בית' מורכבת ממחסה וממזון זמין. כלומר, לא רק מההיבט הפיזי של מבנה שמגן עלינו, ולא, למשל, מההוויה של חיי משפחה, אלא מהשילוב הספציפי ההישרדותי הזה.

בנוסף לביטחון שהוא משרה בשל היותו מקור זמין ואמין למזון, עם השנים הפך החזיר לסמל לאמידות. הוא נוכח בחיי הסינים במידה כה רבה עד שהוא אף נכלל בין המזלות בלוח השנה הסיני. "מי שנולד בשנת החזיר צפוי להביא שפע ושמחה להיכל הבית", מספר בן ישי. משתמע מכך שאם בעת העתיקה הוא סימל את היכולת לשרוד, בעת המודרנית הוא מקושר ליכולת לשגשג ולפרוח מבחינה כלכלית. מנקודת המבט הזו עולה כי אולי הסימנייה ל'בית' היא בעצם סימניה לבית מבורך ומוצלח.

שנת החזיר, שנה של שגשוג כלכלי ורווחה. צילום: juntinglin / Shutterstock

2. אהבה היא לא רק רגש

הסימנייה המסורתית 'אהבה' מורכבת מ'לב', 'חיטה' ו'יד'. בשונה ממה שמוכר לנו, "בתרבות הסינית הלב הוא המרכז של המחשבה וההוויה […] והחיטה מסמלת עבורם את החיבור לאדמה", מסביר בן ישי. לדבריו, היד מסמלת את המעשים שעלינו לנקוט בכדי להביע את רגש האהבה בפני האדם האחר. כלומר, עבור הסינים לאהוב לא מסתכם ברגשות בלבד אלא שביסודותיה, אהבה כוללת מחשבה ונוכחות עם האדם האהוב וכן אקטיביות כלפיו. כמו כן, הלב הוא סמל מרכזי בקונפוציוניזם וניתן לתאר את המחשבה וההוויה שהוא מסמל גם כחיבור לסדר הטבעי, כפי שהם רואים אותו.

"כמו הרבה עמים בעולם, גם המסורת הסינית שמה דגש על החברה ועל איך הפרט מתאים את עצמו לחברה", מספר בן ישי. היא מכתיבה כללי התנהגות רבים שבאזורים שונים עדיין משוננים מגיל ילדות, והיחס כלפי יישומם הוא מחמיר. מדובר במערך קודים שמגדירים מה מותר ומה אסור לעשות או לומר ומול מי. במקרה הזה ניתן לומר שרבים מהקודים מתארים כיצד להתנהג כדי להראות אהבה להורים, לאחים, למורה או לבן זוג. מערך הכללים הזה הוא בעצם הביטוי של הסדר הטבעי, לפחות על פי נקודת המבט הסינית המסורתית.

3. עד כמה אנחנו באמת מבינים את הצד השני?

"המשמעות הכי בסיסית של הסימנייה 'בהיר' היא 'אור' או 'מחר', אך בסינית הקלאסית היא אומרת לבאר או להבהיר את ההיבטים של התודעה", מסביר בן ישי. אם מפרקים את הסימנייה לרכיביה היא בנויה משני סמלים – שמש וירח. יכול להיות שמאור אחד היה מספיק בשביל לתאר הבנה, אך השימוש המוגזם לכאורה בשני המאורות עשוי ללמד משהו על חשיבות עומק ההבנה עבור הסינים.

כשכותבים את הביטוי המורכב יותר 'אני מבין אותך' משתמשים בסימניות 'אני', 'בהיר', 'דיבור' ו'אתה'. 'בהיר' היא סימניה שמסמנת הבנה במובן הכי עמוק שלה. בסדר גודל של שמש וירח. עבור הסינים, המשמעות שנובעת ממנה היא: אני מבין אותך באופן הכי בהיר שיכול להיות. אני מבין אותך ביום ובלילה, אני מבין אותך מכל זווית שבה אפשר להסתכל על דבריך.

4. חטא הרומנטיקה

הפעם מדובר בסימניה ש"מורכבת משתי סימניות פשוטות יותר שהחיבור ביניהן מעניין". שתי המילים שמתארות 'רומנטיקה' "הן: 'גל' בהקשר של ים, ו'ארוך' שמתייחסת למשהו שהוא מתמשך". על פניו זה יכול להסתדר עם האופן שבו אנחנו רואים רומנטיקה – שכן אין רומנטי מנופו של הים ואם אפשר שהיא תימשך לאורך כל הקשר הרי זה מבורך. אך הכוונה הסינית שונה מאוד מהפרשנות המערבית המודרנית. "מדובר בשתי סימניות שהחיבור המקורי שלהן לא ייצר קונוטציה טובה כל כך". גל מסמל רגש לא יציב. הוא מתאר רוח שבאה ודוחפת את המים (לעומת עדינותו של אגם שקט). ולמרות שרוח הדוחפת את המים היא חלק מהטבע, גל הוא סמל לחוסר איזון בסדר הטבעי ומשמעות הסימנייה היא שרומנטיקה היא חריגה מהסדר הטבעי.

בסין העתיקה וגם היום בחברה המודרנית, רוב מערכות היחסים נוצרות מתוך שידוך חברתי. הן מתואמות לפי מעמד, ומונעות מאינטרסים כלכליים ומשפחתיים. חיזור אחר מישהו או מישהי שמעוררים בנו עניין היה (ובאזורים רבים אף נותר) משהו מוקצה שאינו תואם את הסדר החברתי. רומנטיקה סימלה שני אנשים שמעוניינים זה בזה והם מחזרים ומביעים את תשוקתם בניגוד לכל המוסכמות. באופן הכי סימבולי אפשר לתרגם אותה כחוסר סדר, ואפילו בלגן לאורך זמן.

מים שקטים בסין. הכול מתנהל כסדרו. צילום: John Bill / Shutterstock

5. הסינים רוצים חופש?

גם כאן קורה משהו דומה. "הסימנייה 'חופש' מורכבת משתי הסימניות 'עצמי' ו'רצון'. ניתן לתרגם אותה כאדם שפועל מתוך הרצונות שלו", מסביר בן ישי. מה שנתפס בעינינו חיובי, בתוך חברה מערבית שמתמודדת עם הרבה תכתיבים ישירים וסמויים בנוגע לאורח החיים שלנו, בתרבות הסינית המסורתית ששאפה לסדר חברתי, ויש שיאמרו 'סגדה לו', אדם שמתנהל לפי רצונו היווה בעיה של ממש. לא רק עבור הממשל, שכן מסתמן שהחברה עצמה הוקיעה את ההתנהלות הזו. "עד עצם היום הזה יש המון שיח בסין הקומוניסטית העכשווית בנושא חופש. קיימת דעה רווחת בקרב אזרחים סיניים שאומרת: אנחנו לא צריכים חופש. יש לנו את המפלגה שדואגת לנו. יש לנו עושר כלכלי ואנחנו לא צריכים את החופש המערבי, אנחנו לא צריכים חופש פוליטי".

ישנו דיון עתיק יומין סביב ההקשר של המונח חופש. מנקודת המבט הסינית, על מנת שלעם הסיני יהיה חופש – הפרט אינו צריך חופש אישי. להיפך. מדובר בקונספט שרק פוגע בחברה ובפרטים בסופו של דבר. "במשך שנים היה מעין הסכם בין הממשלה לעם, ובאופן מסוים הוא נמשך עד היום, ולפיו הממשלה אומרת: אתם תיתנו לנו את החופש הפוליטי שלכם, תוותרו עליו, ואנחנו ניתן לכם את העושר ואת היציבות הכלכלית שאתם צריכים בתור עם, בתור אזרחים", מסביר בן ישי.

6. מה עושה אותנו חולים?

"הסימנייה 'מחלה' מורכבת משני אלמנטים חיוניים להבנת הרפואה הסינית ברמה הכי בסיסית: סימנייה אחת מסמלת צ'י לא מאוזן או איזשהו חוסר סדר, והשנייה מסמלת את אלמנט האש. זהו האלמנט שדרכו מודדים את מידת החום בתוך הגוף". במילים אחרות, את הצ'י אפשר לתרגם ככוח החיים או כאנרגיה חיונית הזורמת בגופנו. כשהיא זורמת בהרמוניה האדם בריא, פעיל ונינוח. מבחינת הרפואה הסינית כל מחלה היא בעצם ביטוי של תקיעות, התפזרות או חוסר סדר של הצ'י. גם חמשת האלמנטים (אש, מים, אדמה, עץ ומתכת) הם דרך לתאר את מצבו של האדם, כאשר לדברי בן ישי, מחלה כמעט תמיד מאופיינת בעודף או חוסר של אלמנט האש בגוף.

כל אלמנט ברפואה הסינית מקושר גם לאיבר חישה ספציפי. האש באה לידי ביטוי בלשון, ולא בכדי התבוננות בלשון היא אחת הבדיקות הראשונות שמבצע רופא סיני כשהוא מאבחן מטופל. לשון אדומה במיוחד, לדוגמה, מעידה על עודף אש בגוף. בזמן שהרפואה המערבית מתייחסת לחולי כאל חוסר תפקוד של איבר מסוים, הרפואה הסינית מגדירה מחלה כמצב שבו רוחו של האדם אינה מאוזנת. יתרה מזו, האש מסמלת עבור הסינים את הנשמה. כמעט כאילו הסימנייה עבור מחלה מקבילה בהתייחסות שלה למחלת נפש. ואכן, הסינים כמעט ולא נוהגים להתייחס למחלות כמחלות של הגוף אלא שכל התסמינים בגוף הם ביטוי לחוסר איזון של הנפש.

7. תמצית הרפואה הסינית

בהמשך לסימנייה של מחלה, גם הסימנייה 'רפואה' מעשירה את האופן שבו אנחנו יכולים לחשוב על רפואה סינית ועל רפואה בכלל. היא מורכבת משני חלקים: הראשון – אדם בעל משימה לשרת אנשים, והשני – 'אלכוהול'. ולא, לא מדובר בברמן. שילוב שיכול היה להיחשב תמוה בעצם מספר לנו על כך שאחד הכלים המשמעותיים באמתחתו של הרופא הסיני הוא הטינקטורות: תמציות שהופקו מצמחים שהושרו באלכוהול.

יש לציין שאת צמחי המרפא השונים ניתן ליטול במגוון צורות, ממרתחים המבושלים במים דרך תערובות יבשות ואבקות ועד לגלולות וכמוסות. מדוע אם כן דווקא הטינקטורות מופיעות בסימניה העתיקה? התשובה לכך אינה חד משמעית אך יכול להיות שזה נובע מהאיכויות של  האלכוהול. במהות שלו, מדובר בחומר משמר. הוא כמו סופח אל עצמו את כל יכולות הריפוי וההזנה של הצמחים והוא מחזיק מעמד לאורך זמן רב. הוא משמר חומר ומשמר ידע, ואולי בשל כך הוא כה סימבולי לאותה רפואה עתיקה שעוברת מדור לדור.

תמונת כותרת: Marco Zuppone / Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מיהם 7 הסבים ומהן המתנות הקדושות שהעניקו לאנושות?

מיוון העתיקה ועד הודו הרחוקה – 5 סיפורי בריאה מציעים דרכים שונות להסתכל על תהליך היצירה

אבד בתרגום? מדוע כדאי להכיר את הניואנסים הלשוניים של תרבויות שונות

עוד מרדיו מהות החיים:

לשם שינוי – שיחה אסוציאטיבית וחופשייה על הבדלים בין תרבויות